בשלהי שנת תקס"ד נולד בעיר אונגוואר שבהונגריה רבי שלמה גאנצפריד זצ"ל בעל הקיצור שולחן ערוך. מגדולי פוסקי ההלכה בדורות האחרונים.
את רוב ימיו הקדיש רבי שלמה ללימוד התורה ולעשייה ציבורית, ושימש כראש בית הדין בעירו, אונגוואר. הוא חיבר ספרי הלכה רבי חשיבות, אשר השפיעו עמוקות על עולם ההלכה.
ספרו הראשון, "קסת הסופר", הפך לספר יסוד בהלכות כתיבת סת"ם, וזכה להמלצת החת"ם סופר כספר חובה לכל סופר סת"ם. אך כאמור ספרו המפורסם ביותר, שהקנה לו שם עולם, הוא ה"קיצור שולחן ערוך". בספר זה ריכז את מרבית ההלכות המעשיות, בעיקר מחלק "אורח חיים", והשמיט הלכות שאינן נחוצות לכל אדם, תוך הוספת דברי מוסר ודרך ארץ.
ה"קיצור שולחן ערוך" נדפס ב-14 מהדורות עוד בחיי המחבר, ובהן הוסיף הערות ותיקונים. מאז, נדפס הספר עשרות פעמים, והוא נחשב לספר ההלכה הנפוץ ביותר בקהילות אשכנז.
הספר תורגם לשפות רבות, ובישראל אף נוספו לו מהדורות עם הלכות התלויות בארץ. בין שאר ספריו ניתן למנות גם את "תורת זבח" על הלכות שחיטה וטריפות, "לחם ושמלה" על הלכות נידה, טבילה ומקוואות, וכן ספרי חידושים כגון "פני שלמה" ו"שם שלמה" על הש"ס.
רבי שלמה גאנצפריד זצ"ל - אמרות מחכימות
דבריהם הם זיכרונם - כאן המקום לעלות את חידושו הגאוני של בעל ההילולא בנידון מפורסם: מדוע, אין מברכים על מצוות משלוח מנות בפורים?
כידוע, הפרי מגדים התקשה בשאלה זו, ותירץ על פי שיטת הרשב"א, שאין מברכים על מצוות צדקה, שמא העני לא יקבל את הצדקה והמצווה לא תתקיים, וכך תהיה הברכה לבטלה. לשיטתו, הדבר דומה גם במשלוח מנות שמא רעהו לא יססכים לקבל ממנו, ויברך לבטלה.
אולם, רבים הקשו על תירוץ זה, שכן לדעת הרמ"א, אם אדם שולח מנות לחברו, אפילו אם חברו לא רצה לקבלם או מחל לו, יצא ידי חובת המצווה. ולכן, לשיטה זו, מצוות משלוח מנות אינה דומה לצדקה לעניין זה?
ומתרץ רבי שלמה גאנצפריד, בני ישראל הרגישו כי כל הנס שנעשה להם בפורים היה בזכות מעשי הצדקה שעשו. לכן, תיקנו חכמים שביום הפורים ירבו בנתינת צדקה, ובאופן היותר טוב והיותר מעולה, כך שהעני לא יתבייש בקבלתה. מתוך מטרה זו, תיקנו שישלחו מנות איש לרעהו, הן לעניים והן לעשירים. בדרך זו, העניים לא יתביישו לקבל את מתנות לאביונים, שכן זה מנהג היום
אולם, אם היו מתקנים לברך על משלוח מנות, לא הייתה תועלת כלל בתקנתם זו. זאת מכיוון שהיה נוצר היכר והבדל ברור בין משלוח מנות למתנות לאביונים. העני, שיקבל את המתנה בעצמו מבעל הבית, היה רואה שעל משלוח מנות מברכים, ואילו על מתנות לאביונים (שהן צדקה מובהקת) לא מברכים, ובכך עדיין היה מתבייש. לכן, חכמים לא תיקנו ברכה על מצווה זו, כדי שלא יהיה שום היכר בין משלוח מנות למתנות לאביונים.
רבי שלמה גאנצפריד נפטר בכ"ח בתמוז תרמ"ו, ונקבר בעירו אונגוואר. תורתו מגן היא לנו.
0 תגובות