עם בוא ימי הרחמים והתשובה, מתכנסות קהילות ישראל באשמורת הבוקר לאמירת סליחות, ההשכמה המוקדמת לסליחות, עוד בטרם עלות השחר, מצריכה הכנה הלכתית. אף שעדיין לילה, יש לברך בשעת נטילת הידיים את ברכת "על נטילת ידים".
כשיאיר היום ויסתיימו הסליחות, יש ליטול ידיים שנית, ליצוק עליהן שלוש פעמים כבכל נטילת שחרית, אך ללא ברכה. טרם תחילת הסליחות, חובה לברך גם את ברכת התורה. בקהילות ספרד נהוג לברך את כל ברכות השחר יחד, מיד לאחר הנטילה בהשכמה.
מנהג ייחודי בקהילות אשכנז הוא שהחזן מתעטף בטלית מצויצת, גם כשעדיין לילה וזמן ציצית עדיין לא הגיע. מנהג זה יונק ממסורת חכמים המספרת כי הקב"ה עצמו נתעטף בטלית והראה למשה רבנו את סדר התפילה, ובאותה עת גילה לו את שלוש עשרה מידות הרחמים. כדי להימנע מברכה על טלית המיועדת ליום, יש הנוהגים להתעטף בטלית שאולה.
לב הסליחות הן שלוש עשרה מידות הנאמרות בפסוק "ה' ה' א-ל רחום וחנון". אלו אינן נאמרות אלא בציבור, ומי שאומר סליחות ביחידות, צריך לדלג עליהן או לאומרן דרך קריאה בתורה ולא דרך בקשה ותפילה. בנוסף למידות, גם הוידוי הנאמר בסיומן מהווה עיקר חשוב, שכן הוידוי הוא עמוד התווך של התשובה.
רבי יוחנן מלמדנו, בשם חז"ל, כי אלמלא מקרא כתוב, לא היה ניתן לאומרו: הקב"ה נתעטף כשליח ציבור והראה למשה את סדר התפילה. "כל זמן שישראל חוטאים," אמר לו ה', "יעשו לפני כסדר הזה, ואני מוחל להם".
פירוט שלוש עשרה מידות הרחמים: המידות הללו הן עמודי התווך של תפילת הסליחות, וכל אחת מהן חושפת פן אחר של רחמי הבורא:
א. ה': אני הוא ברחמים קודם שיחטא האדם, אף על פי שאני יודע שסופו לחטוא.
ב. ה': ואני הוא ברחמים אחר שיחטא וישוב.
ג. א-ל: אף זו היא מידת רחמים, כפי שנאמר "אלי אלי למה עזבתני", ואין לומר למידת הדין למה עזבתני.
ד. רחום: המרחם על העניים.
ה. וחנון: החונן אף לעשירים.
ו. ארך אפיים: מאריך אף ואינו ממהר להיפרע, שמא יעשו תשובה.
ז. ורב חסד: מתנהג בחסד עם אלו שאין להם זכויות כל כך.
ח. ואמת: לשלם שכר טוב לעושי רצונו.
ט. נוצר חסד לאלפים: נוצר את החסד שאדם עושה לפניו לאלפיים דור.
י. נושא עוון: נושא עוונות בני אדם, אלו הזדונות, וסובלם.
י"א. ופשע: נושא פשעים, אלו החטאים שאדם עושה במרד.
י"ב. וחטאה: נושא החטאים, השגגות.
י"ג. ונקה לא ינקה: מנקה לשבים ואינו מנקה לשאינם שבים.
היורד לפני התיבה לומר סליחות, נוהג להתפלל גם את תפילת שחרית כשליח ציבור, שכן "המתחיל במצווה – אומרים לו גמור". מנהג רווח בקהילות רבות הוא לצום ביום הראשון של הסליחות, כהכנה נוספת לקראת יום הדין.
0 תגובות