רבי מרדכי דב טברסקי, זצ"ל אבי שושלת חסידות הורנוסטייפל, נולד בהורנוסטייפל בשנת ה'ת"ר (1839). לאביו רבי משולם זוסיא אוירבך מטולמיץ' זצ"ל
בגיל צעיר, שש או תשע שנים, התייתם רבי מרדכי דב מאמו. סבו, רבי יעקב ישראל טברסקי, גידל וחינך אותו, ומשום כך כונה בשם המשפחה 'טברסקי'.
בשנת ה'תרכ"ג (1863), בהוראת סבו בעל הדברי חיים מצאנז’, החל רבי מרדכי דב לנהוג באדמו"רות בהורנוסטייפל, ושם התקבצו סביבו חסידים רבים. הוא הרבה להתכתב עם גדולי האדמו"רים בדורו. רבי מרדכי דב חיבר ספרים רבים, ובהם שו"ת "עמק שאלה", ביאורים על פסוקי התורה בדרך פלפול בשם "עמק החכמה", דרושים חסידיים בשם "פלא יועץ", "חיבור לטהרה" על הלכות נטילת ידיים ומקוואות, ו"תורי זהב" על הלכות ריבית.
סיפר רבינו הקהילות יעקב (הסטייפלר) שאביו, לאחר פטירת אשתו הראשונה שהותירה רק בנות, התלבט בין שני שידוכים. האחת הייתה אישה משכלת ויראת ה', אך בת עניים שלא יכלו להתחייב דבר בעבורה; השנייה הייתה בת עשירים שאביה הבטיח מזונות לשנים רבות.
האב נטה לבחור בשידוך העשיר כדי שיוכל לעסוק בתורה בקלות, אך התייעץ עם האדמו"ר רבי מרדכי דב. האדמו"ר הורה לו להעדיף את השידוך הראשון (הענייה), ועל אף היסוסיו של האב שחשש מקשיי הפרנסה שעלולים להפריע ללימודו, הבטיח לו האדמו"ר: "אמנם נכון שאם תיקח את השידוך הראשון יהיה לך יותר קשה ללמוד, אבל בזכות ההקרבה והמסירות נפש תזכה לבן ת"ח שיאיר בתורתו את העולם".
האב אכן פעל על פי הוראת האדמו"ר, ולימים זכה לבן – הסטייפלר עצמו – ש"האיר בתורתו את העולם". הסטייפלר סיפר בענוותנות כי בזכות ברכה זו, ספריו נלמדים אף שאין בהם כמעט חידושים. הוא גם נהג לעמוד מלוא קומתו כאשר הזכיר את "האדמו"ר" (רבי מרדכי דב), מתוך הערצה וכבוד.
רבי מרדכי דב טברסקי נפטר בכ"ב באלול ה'תרס"ג, זכותו תגן עלינו אמן.
0 תגובות