בי"ג בניסן ה'תרל"א בעיר גרודנא שבאימפריה הרוסית, נולד הרב נפתלי צבי טרופ זצ"ל, לאביו הגאון רבי משה זצ"ל. כבר בנעוריו נשלח לבתי המדרש הגדולים של ליטא. בגיל 15 החל ללמוד בישיבת קלם, משם עבר לישיבת טלז, ולבסוף עבר לישיבת סלבודקא. בסלבודקא קיבל דרכי לימוד ועיון מרבי יעקב יצחק רבינוביץ ('ר' איצל'ה מפוניבז').
רבי נפתלי זצ"ל נודע כאחד מגדולי ראשי הישיבות באירופה ערב השואה. שיטת לימודו הייתה עיונית ומעמיקה במיוחד, והוא נחשב לאחד ממפתחיה של שיטת בריסק. עמלנותו בתורה הייתה עד כלות הכוחות ממש הוא נהג לבחון את חידושיו שוב ושוב, ולעיתים קרובות סבל מכאבי ראש חזקים בשל ההתאמצות בעיון התלמודי.
בשנת ה'תרס"ד, בהיותו בן 33, נקרא לעמוד בראש ישיבת ראדין (אותה הקים ה"חפץ חיים"), תפקיד שהפך אותו למוכר בעולם כולו בכינויו: "ר' נפתלי ראדינר".
אחת מן התופעות המיוחדות שנקשרו לשמו ולחידושיו המאלפים של הגרנ"ט הייתה הדרך בה הכין את שיעוריו. תלמידיו סיפרו שהוא נודע בכך שאת שיעוריו הכלליים המרכזיים נהג להכין דווקא ביום שבת קודש. טעמו המיוחד בכך היה, שרצה ששיעוריו יהיו "מעורבים בטעמה של שבת קודש".
ראש השנה: האם מותר לאכול לפני התקיעות?!
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, חלק הגרנ"ט את גורל הישיבה שנדדה לסנובסק. במהלך נדודי המלחמה, נפגע הרב מרסיסי פגז שנורה בסביבת הישיבה. הצרות הקשות נמשכו גם לאחר המלחמה: אשתו, פסיה לאה, חלתה בטיפוס ונפטרה בחודש ניסן ה'תר"פ (1920). צרות אלו ערערו מאוד את בריאותו, אשר הייתה רעועה גם בגלל עמל התורה.
הגאון רבי נפתלי טרופ זצ"ל – עובדות והנהגות
מעשה המפורסם נודע בישיבת ראדין, בזמן שבו שימש כראש ישיבה הגאון ר' נפתלי טרופ זצ"ל. לימים חלה רבי נפתלי ומצבו היה אנוש, יצא אחד מבחורי הישיבה ל"מגבית חרום", שבמסגרתה תרמו בחורי הישיבה מימי חייהם, לזכותו של הרב.
לאחר שסיים את ה"מגבית" נכנס אל הקודש פנימה, למרן הח"ח זצוק"ל, ובקשתו בפיו להצלת חיי הרב. ישב הח"ח ושקע בהרהורים... לאחר מחשבה ארוכה נענה ואמר "מוכן אני לתרום מחיי דקה לזכותו !". נדהם הבחור מתרומה זעירה זו, בעוד חבריו נדבו פי כמה וכמה, אך לא אמר דבר. הח"ח שהבחין בפליאתו, הסביר לו בקצרה הנך יודע מהו שוויה של דקה מהחיים ?...".
למרות התפילות וההשתדלות, בריאותו של רבי נפתלי טרופ לא שבה לאיתנה. והוא נפטר בראדין בג' בתשרי ה'תרפ"ט והוא בן 57 בלבד. הוא נקבר בראדין. חידושיו, המכונסים בספר "חידושי הגרנ"ט", נותרו נכס צאן ברזל בעולם הישיבות.
0 תגובות