רבי נח גד נולד בשם נח בד' בתשרי תרמ"ט, בפלאוונו שבפולין. את החיבה לכתיבה ירש מאביו, הרב יעקב דוד רדומסק'ר, שאף הוא חיבר ספרים. וכבר בימי בחרותו החל נח לכתוב את ספריו.
לאחר נישואיו עבר להתגורר בראדומסק, סמוך לבית הוריו. בפולין עסק בהוצאת ספרים, ולאחר מכן הקים בית מסחר לספרי קודש.
בשנת תרפ"ד (1924) הגשים רבי נח גד את עלייתו לארץ ישראל. העלייה התקיימה בהוראת אביו, שציווה עליו לדאוג לעליית כל בני המשפחה אחריו, תוך שהוא מזהיר נחרצות כי "פולין תהפוך לנהר של דם".
במהלך המסע לארץ, הפליג וינטרוב באנייה לאלכסנדריה, כאשר באותה אנייה הפליג גם רבי אברהם מרדכי אלתר מגור בעל האמרי אמת זצ”ל. משם המשיכו ברכבת והגיעו לירושלים בי"ז בשבט תרפ"ד. לאחר שהגיע לירושלים, החליף את בגדיו כמנהג אנשי המקום והחל לכנות עצמו בכתביו "הירושלמי".
בארץ ישראל, היה רבי נח גד וינטרוב מקורב לרבים מרבני ירושלים ואדמו"ריה, ובהם רבי יוסף חיים זוננפלד והמקובל רבי חיים שאול הכהן דוויק. הוא היה מקורב גם לאחים האדמו"רים רבי אברהם דוב ורבי דוד מרחמסטריווקא, ולרבנים נוספים כגון רבי יהודה משה דנציגר מאלכסנדר. מכל רבותיו ומכריו רשם וינטרוב חידושים רבים שאותם פרסם בכתביו.
בנוסף לעיסוקו התורני, היה רבי נח גד פעיל ציבורית: בשנת תרפ"ו (1926) היה ממקימי חברת "זיכרון דוד", שעסקה בהקמת היישוב מגדל עדר בגוש עציון. הוא גם ליווה את רבי שמעון שלום קאליש מאמשינוב במהלך שהותו בארץ בשנים תרצ"ג-תרצ"ד, וכתב מפיו את דברי תורתו, שיצאו מאוחר יותר בספר 'אמרות טהורות'.
רבי נח גד השקיע מאמץ רב בהעלאת בני משפחתו לארץ ישראל. למרבה הצער, שנים לאחר מכן נרצחו שניים מאחיו ושלוש מאחיותיו בשואה. בעת ביקורו השני של רבו מסטריקוב בארץ, בשנת תרצ"ה, ניסה וינטרוב להניא אותו מלחזור לפולין.
עיקר תורתו של רבי נח גד וינטרוב היא ליקוט של אלפי אמרות, הנהגות ועובדות של אדמו"רים ורבנים מדורות קודמים, והוא נוהג להשתמש בגימטריאות, ראשי תיבות וחלומות בהם חידש חידושי תורה. הוא חיבר עשרות שירים על שבת ומועדים וכן קינה שחיבר על מאורעות תרפ"ט.
רבי נח גד וינטרוב זצ"ל | דבריהם הם זיכרונם
1.
בחוברת בני היכלא מובא ששאל הגאון רבי דב לנדוי שליט"א את הגאון ר"ש אלתר שליט"א:
הגר"ד שליט"א: אני רוצה לומר עוד משהו, ראיתי בספר של הרה"ח ר' נח גד וינטרוב ז"ל (ע' ספר בישישים חכמה עמ' רמ) בשם החידה"ר, אם נשאר פת משבת ויש פת של חול, יותר נאה, שיקח של שבת אף שהוא יותר יבישה. וזה חידוש גדול לדינא. חידוש גדול מאד.
הגרש"א שליט"א: משום ש'איתעבד בה חדא מצוה' - של אכילת שבת.
הגר"ד שליט"א: הטעם אני מבין, אבל זה חידוש, נשאר חלה יבשה ויש פת נקיה באותו דרגא של החלה, ומברך על של שבת. האם יגיד כן גם בפרוסה משבת, ושלם מימות חול ?!
הגרש"א שליט"א: לכאורה יברכו על שניהם יחד.
2.
אמר הרה"ק רבי אהרן דוד מטריסק - זצ"ל הי"ד: איתא "בא חבקוק והעמידו על אחת" (מכות כד.). אחת היינו אחדות (הרה"ח ר' נח גד וינטרוב ז"ל "בישישים חכמה")
בשנה האחרונה לחייו עבר רבי נח גד וינטרוב להתגורר בבני ברק. הוא נפטר בז' בתשרי תשט"ו, והוא בן 66, ומנוחתו כבוד בבית הקברות זיכרון מאיר שבבני ברק.
0 תגובות