רבי צבי שרגא גרוסברד נולד בשנת תרע"ז (1917) בוויזן שבליטא, לאביו רבי אהרן זאב גרוסברד.
הוא למד בישיבות גרודנא וקמניץ. בגרודנא, בצל רבו המובהק מרנא הגר"ש הכהן שקאפ זצוק"ל, התקרב רבי צבי שרגא במיוחד למשגיח הישיבה, הגה"צ רבי שלמה הרכבי הי"ד, שהיה מגדולי ראשוני תלמידי רבי ירוחם ממיר.
מרבי שלמה הרכבי ספג רבי צבי שרגא את יסודי חכמת המוסר ואת דרכי מסירתה בשיחות לרבים. בקמניץ, זכה להיות 'תלמיד חבר' של הגאון רבי נחום פרצוביץ זצוק"ל, ראש ישיבת מיר לעתיד.
בשנת תש"א (1941), כאשר "נהפכה כל הגולה למדורת אש", עלה רבי צבי שרגא לארץ ישראל וקבע את מדרשו בישיבת לומז'ה בפתח תקווה. שם התחמם לאישו של דודו, רבי אבא גרוסברד, המשגיח הראשון של ישיבת פוניבז', שכיהן אז כמשגיח בישיבת לומז'ה.
לאחר נישואיו, שימש רבי צבי שרגא כר"מ בישיבתו של חמיו ואף הקים שם ישיבה קטנה. בהמשך, עמד בראשות ישיבת פוניבז' לצעירים בשנותיה הראשונות לצד הרב שטיינמן, ומסר בה מדי שבוע שיחת מוסר. בשנת תשכ"ז (1967) מונה על ידי הרב שך זצוק"ל לנהל את החינוך העצמאי.
רבי צבי שרגא גרוסברד זצ"ל – עובדות והנהגות
רבי צבי שרגא עסק בחיזוק בדק המוסר. הייתה לו קביעות יומית ללימוד המוסר בשפתים דולקות ובניגון שובה לב, והיה לומד לעתים בהשתפכות הנפש לפני תפילת המנחה או מעריב. לימוד מיוחד הותיר לימודו היומי של "אורחות חיים" להרא"ש אחר התפילה, אותו הטעים בניגון המיוחד של קעלם – להתרחק "מן הגאווה בתכלית הריחוק. כן מן החניפות. וכן מן השקר והכזב".
הרב גרוסברד הותיר אחריו מאות עמודים בכתבי יד, הגדושים ביסודות מבהיקים בתורת האדם ועומק נפשו. חלק ממדברותיו אלה יצאו לאור בספרו "דעת שרגא" (5 כרכים), הכולל שיחות, מאמרים, ופרקי מחשבה והגות על התורה, מועדים ומאמרי חינוך.
רבי שרגא גרוסברד הדגיש בשיחותיו את חשיבותן העצומה של המידות הטובות, וזו אחת מאמרותיו המפורסמות:
"אם ברצוננו גאונים מופלגים בתורה, אין קל מזה, נצא לרחובה של עיר ועד מהרה נמצא סביבנו כמה וכמה גאונים. ואם ברצוננו לראות צדיקים, גם משימה זו קלה, נתבונן סביבנו ונראה שמוקפים אנו בצדיקים רבים, אבל אם נרצה למצוא בעלי מידות טובות, או אז...".
אף בתוך משפחתו ניכר חותמו של המשגיח רבי שלמה הרכבי זצ"ל; כאשר נולד לרבי שרגא צעיר בניו, נתגלה אליו רבי שלמה הרכבי בחלום וביקש לקרוא לרך הנולד על שמו, למען הותיר אחריו שם ושארית.
רבי צבי שרגא גרוסברד נפטר בשיבה טובה ביום י"ג בחשון תשנ"ד, והובא למנוחות בהר הזיתים, בחלקת הנביאים.
- חלק מהעובדות מתוך 'מוסף שבת קודש' של יתד נאמן
0 תגובות