כשראש הממשלה נפתלי בנט נועד עם נשיא מצרים עבד אל פתח א-סיסי, רבים הרימו גבה כשאסיסי קרא לבנט לנסות להביא לפתרון מול ממשלת אתיופיה בנושא שמסעיר את שתי המדינות - הקמת סכר חדש בנהר הנילוס.
כידוע, מי הנילוס זורמים מאתיופיה ומסתיימים במצרים - כשמי הנילוס נשפכים אל הים התיכון. מצרים, מדינה מדברית, מצליחה במשך מאות שנים להחזיק מעמד רק בזכות מי הנילוס שמספקים את הרוב המוחלט של המים למדינה. אבל בתקופה האחרונה אתיופיה השכנה רוצה למעשה לסגור את הברז למצרים - והם לא אוהבים את זה בכלל.
המטרה של הממשל האתיופי בהקמת הסכר היא פשוטה - הגדלת כמויות המים למדינה והעצמת הפקת האנרגיה ממים אלו, על חשבון המצרים. המצרים מצידם, רואים בהקמת הסכר מלחמה על החיים, והם הולכים להילחם באתיופיה בכל מחיר.
בעבר נשיא מצרים נועד עם ראש ממשלת אתיופיה לשעבר שהבטיח כי לא יקים את הסכר, אלא שלבסוף האתיופים החליטו בכל זאת להקים את הסכר, והמצרים מאיימים במלחמה.
א-סיסי, שהצליח להתקרב מאוד לממשל טראמפ, מתקשה מאוד היום מול ממשל ביידן שאוהד הרבה פחות עבורו, ופחות מתעניין במשבר המים במדינתו, מה שלא מותיר לא סיסי הרבה ברירה אלא לפנות לידידתה של מצרים ואתיופיה - ישראל, ולקרוא לה לגשר בין המדינות.
אך הבעות הפנים של בנט בזמן הבקשה של א-סיסי אמרו הכל - ישראל לא תכניס את ראשה הבריא אל המיטה החולה הזו, כשהיא גם ככה נתונה ללחץ עולמי בנושאים אחרים.
פרשנים משתי המדינות מבינים כי מדובר במסלול התנגשות, כשאתיופיה ביקשה מאזרחיה לסייע כלכלית להקמת הסכר, מה שמקשה עליה לרדת מהעץ מחד, ומאידך, המצרים מרגישים כי הם לא יכולים לוותר על אף טיפה.
0 תגובות