מבלי להיכנס לדיון האם היה על ישראל להביע התנגדות אל מול בקשתו (או דרישתו) של הנשיא האמריקני דונלד טראמפ לנצור את האש לעשרה ימים, ובלי להיכנס לוויכוח הפוליטי האם ישראל "התקפלה" מול טראמפ והאם "נתניהו שיקר כשהבטיח ניצחון מוחלט" וכולי, בזירה אחת ברור שארגון הטרור רשם ניצחון על ישראל.
בימים שאחרי הפסקת האש הקודמת, בהם הארגון חטף מכה אנושה וטרם עיכל את הנזקים שספג, תומכי הארגון חשו מושפלים מול המכה שהנחיתה עליהם ישראל בסייעתא דשמיא, ואנשיו תויגו כמצורעים במדינה. עד כדי כך שהוקמה ממשלה ניצית לארגון ואף הצליחה להעביר החלטה על פירוקו מנשק (שגם זה "הישג" במדינה המשוסעת).
השינוי הדרמטי באותם ימים היה בזירה התודעתית. הארגון נתפס כמי שהביא קללה והרג על לבנון, ולא הצליח אפילו להגן על בכיריו וחייליו. באותם הימים הארגון התקשה לשלם משכורות לפעיליו או פיצויים לתומכיו שספגו נזקים, והדימוי של חיזבאללה היה ברצפה.
עד שבאה המערכה האחרונה וטרפה את הקלפים, כאשר לא רק שחיזבאללה הצליח להילחם בישראל למרות ההפצצות והמכות שחטף - הוא אף הצליח להכניע את ישראל לנצור את נשקה.
מבחינת ארגון הטרור ותומכיו, הניצחון התודעתי על ישראל מתבטא במספר אספקטים:
- למרות המכות שחטפנו - אנחנו עדיין קיימים ולא הובסנו.
- לא ויתרנו על נשקנו - והוכחנו שאנחנו יכולים להזיק לישראל.
- על אף ההצלחה החלקית של ישראל לנתק את הזירות בלבנון ואיראן, עד כדי שחיזבאללה לא הגיב על מבצע 'עם כלביא' - בכך שאיראן (מציגה את עצמה כמי ש)כפתה את הפסקת האש על ישראל - בעצם אוחדו הזירות מחדש.
- בעצם כך שאיראן כפתה על ישראל הפסקת אש ברור לכולם מי החזק באזור.
כך למשל, עיתונאי לבנוני בולט המזוהה עם חיזבאללה סיכם את הפסקת האש והסביר את תזת הניצחון מהזווית שלו. לדבריו, "המלחמה הסתיימה, ויהיה קשה לחדש אותה לאחר עשרה ימים. נכון שהלחץ מצד ראשי ההתנחלויות בצפון ישראל גבוה, אך ניתן להרגיע אותם באמצעות תמריצים כלכליים ומפגשים עם הנהגת הצבא".
על ה"ניצחון" של הארגון הוא כותב: "כעת עלינו לשמוח - נשארנו בחיים לאחר מלחמה קשה מאוד, וניצחנו. אפשר להתפלסף על משמעות הניצחון, ומי ששונא אותנו ילעג לנרטיב הזה, אך אנחנו ניצחנו; עצם העמידה שלנו היא ניצחון, עצם הישרדותנו היא ניצחון, והישארותנו חיים על אדמתנו, כשאנו עדיין אוחזים בתפיסה הרעיונית שלנו - היא ניצחון".
"מה שקרה בימים האחרונים, כאשר האויב הישראלי העביר את עיקר כובד משקלו ללבנון, לא היה דבר רגיל. הוא היה אכזרי יותר בלחימתו ובתוקפנותו מאשר במלחמת 66 הימים. הוא התפאר בכך שהרג כ-400 אזרחים בתוך עשר דקות, והוא מסוגל לעשות זאת יותר מפעם אחת. בכך ביקש לשבור אותנו - אך לא הצליח".
"בבנת ג’ביל ובאלח'יאם הוא ריכז את כל מכונת המלחמה שלו, וכל האש הופנתה לשם, אך בנת ג’ביל לא נשברה, ואלח'יאם לא נשברה. אנחנו מדברים על אזורים שחוו מלחמה מאז שנת 2023, ובכל זאת - לא נשברו".
למה זה קריטי לנצח את התודעה?
כמו שהזכרנו, אם בהפסקת האש הקודמת מה שהניע את השינויים נגד חיזבאללה בלבנון היה הדימוי המוכה והמוחלש של הארגון - כעת העניינים התהפכו. ברגע שחיזבאללה ניצח בתודעה הלבנונית כמי שיצא כשידו על העליונה, תוך אמירה ברורה כי הוא אינו מתכוון להתפרק מנשקו - ממשלת לבנון (שגם כך חסרת אומץ ושיניים להילחם בו) לא תוכל להתמודד מול ה"איש החזק" במדינה. ורק בחלומות של טראמפ היא באמת תעשה את הצעד הזה.
0 תגובות