במרכז המתיחות בין אנקרה לוושינגטון עומדת תחושת קיפוח עמוקה של הנשיא הטורקי, שטוען כי הוצאת ארצו מפרויקט מטוס הקרב המתקדם היא "עוול היסטורי". בעוד ארדואן מנסה לנצל את יחסיו עם טראמפ כדי לשוב לתוכנית, העמדה האמריקנית נותרת נחרצת: כל עוד הטילים הרוסיים על אדמת טורקיה, המטוסים לא יגיעו.
עבור רג'פ טאיפ ארדואן, מטוס ה-F-35 הוא לא רק כלי נשק, אלא סמל למעמדה של טורקיה כמעצמה אזורית וכעמוד תווך בנאט"ו. בראיונות ובהצהרות רשמיות, הנשיא הטורקי אינו מסתיר את מירמורו: הוא מכנה את גירוש טורקיה מהתוכנית ב-2019 כצעד "בלתי צודק" ומדגיש שוב ושוב כי טורקיה כבר שילמה סכומים נכבדים עבור המטוסים שמעולם לא קיבלה. מבחינתו, מדובר בפגיעה בביטחון הברית כולה.
מדוע וושינגטון מסרבת לבקשותיו? הסיבה הרשמית והנוקשה היא רכישת מערכת ההגנה האווירית הרוסית, ה-S-400, על ידי אנקרה לפני כעשור. ארצות הברית והשותפות בנאט"ו הבהירו כי המערכת הרוסית מהווה איום ביטחוני חמור על הטכנולוגיה החמקנית של ה-F-35; החשש הוא שהמכ"מים הרוסיים ילמדו "לצוד" את המטוס האמריקני ובכך יחשפו את סודותיו המבצעיים.
למרות ניסיונותיו של ארדואן לרכך את המכה באמצעות רכישת מטוסי יורופייטר או F-16, הוא עדיין מעדיף את מטוס החמקן. החוק האמריקני (CAATSA) מטיל סנקציות כבדות על טורקיה, והשגריר האמריקני טום באראק הבהיר לאחרונה כי התנאי לחזרה לתוכנית נותר ללא שינוי: טורקיה חייבת להפסיק להחזיק ולהפעיל את המערכת הרוסית.
עם חזרתו של דונלד טראמפ לבית הלבן, ארדואן מזהה "חלון הזדמנויות". לפי דיווחים, הוא אף החל לגשש אצל פוטין לגבי החזרת הטילים לרוסיה כדי לרצות את האמריקנים. זהו הימור פוליטי וביטחוני עצום – ניסיון לרקוד על שתי החתונות תוך ניסיון להשיב את מה שהוא רואה כזכותה הטבעית של טורקיה.
האם המירמור של ארדואן יתחלף בחיוך על מסלול ההמראה? זה תלוי בשאלה אחת: האם הוא יהיה מוכן להיפרד מהנשק הרוסי היקר שקנה, תמורת כרטיס כניסה חזרה למועדון היוקרתי של ה-F-35.
0 תגובות