ישראל במלחמהישראל במלחמה
מחקר חדש מגלה:

חצי שנה לאחר החיסון השני - ירידה משמעותית בנוגדנים

ביה"ח שיבא סיפק נתונים של 5,000 עובדי מערכת הבריאות בישראל, שמוכיחים את הצורך במנת חיסון שלישית אחרי יותר מחצי שנה. הפרופ' רגב-יוחאי: "יסייע לנו להעריך תחלואה קשה" (בריאות)

קובי אטינגר | כיכר השבת |
בקבוקון חיסוני פייזר (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

מחקר חדש של המרכז הרפואי שיבא תל השומר, שהתפרסם הלילה (חמישי) במגזין בריאות נחשב, מספק נתונים על 5,000 עובדי בריאות בישראל שהיו במעקב סרולוגי במשך כחצי שנה לאחר מתן המנה השנייה של החיסון נגד קורונה. לפי הנתונים שפורסמו, רואים באופן מובהק את דעיכת התגובה החיסונית, ומכאן - את הצורך במנה שלישית, שישראל הייתה הראשונה לתת.

מבדיקת עובדי הבריאות עלה כי במהלך חצי השנה שלאחר מתן המנה השנייה של החיסון, נצפתה ירידה מתמשכת ומשמעותית בכל הנוגדנים, כאשר עבור מבוגרים בני 60 ומעלה רמת הנוגדנים ירדה מתחת לרף התחתון.

עוד עולה מהמחקר כי רמת הנוגדנים של נשים הייתה גבוהה מזו של גברים בעקבות החיסון השני. הירידה בנוגדנים מתרחשת בכל הגילים ובאופן דומה - בשלושת החודשים הראשונים ירידה חדה, ולאחר מכן הירידה ממשיכה אך מתמתנת. לפיכך, החיסון השלישי נחוץ והכרחי גם לבני 45 ומטה.

מהממצאים עולה כי סיכויי אישה צעירה ובריאה לחלות, חצי שנה לאחר מנת החיסון השנייה, עומדים על 2.5%, ולעומת זאת של אישה מעל גיל 65 הסיכויים עולים ל-6%. בקרב גברים הסיכויים עומדים על 4% לצעירים ומטפסים משמעותית ל-15% בקרב מבוגרים. מדוכאי החיסון נמצאים בסכנה הגבוהה ביותר, כיוון שלגבר מבוגר יש סיכוי של 50% לחלות, בעוד שלאישה מבוגרת מדוכאת חיסון - 30%.

המחקר בדק רק מתחסנים בישראל שקיבלו את המנה השנייה לפי ההתוויה של חברת התרופות "פייזר" - שלושה שבועות לאחר המנה הראשונה. מחקר מקביל המתרחש באנגליה, שם רבים קיבלו את המנה השנייה חודשיים-שלושה לאחר המנה הראשונה, מראה שהירידה פחות חדה ורמת הנוגדנים אף נשמרת. יכול להיות שבעקבות זאת יוחלט על שינוי בהתוויה במדינות שבהן אחוז ההתחסנות נמוך ושיכולות ללמוד מהניסיון של שתי המדינות.

הפרופ' גילי רגב-יוחאי, מנהלת היחידה למניעה ובקרת זיהומים במרכז הרפואי שיבא, שהובילה את המחקר, מסבירה: "הצלחנו לבנות מודל המציג את הסיכוי של אוכלוסיות שונות להיות עם רמות נוגדנים שונות - למשל גברים, מבוגרים ומדוכאי חיסון, שהיו להם רמות נוגדנים נמוכות. בהתאם למודל שפיתחנו, נוכל בעתיד לנסות ולהעריך את הסיכויים לתחלואה קשה או קלה בקרב אוכלוסיות שונות, ובהתאם - לקבוע את אופי הטיפול שיידרש".

עוד אמרה הפרופ' רגב-יוחאי כי "בעולם מנסים כיום לזהות את ערך הסף הקריטי של נוגדנים כדי למנוע הדבקה, תחלואה, תחלואה קשה ואף תמותה. זיהוי קבוצות האוכלוסייה תחת ספים שונים, כפי שבוצע במחקר, יאפשר בבוא העת להעריך את רמת הסיכון לחלות לכל קבוצה כזו ובכך להעריך את הצורך במנת דחף מחד, ובאמצעים לא פרמקולוגיים כגון בידודים או בדיקות מאידך".

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר