מסכת מנחות, דף סו
במסכת מנחות בדף ס"ו מופיע דברי אביי לגבי מצוות ספירת העומר: "מצווה למימני יומי ומצווה למימני שבועי". יש מצווה למנות את הימים ויש מצווה למנות את השבועות. ובראשונים מצאנו שלוש שיטות מרכזיות איך ניתן לקיים את שתי הספירות יחד.השיטה הראשונה, המוכרת לנו מהשולחן ערוך, היא דעת הרמב"ם. לפי שיטה זו, הספירה היא מצווה אחת הכוללת ימים ושבועות בכל לילה. לדוגמה, ביום השמיני לספירה נכריז: "היום שמונה ימים שהם שבוע אחד ויום אחד לעומר". בדרך זו אנחנו מציינים גם את המספר הכולל של הימים וגם את סיכום השבועות.
השיטה השנייה היא דעת בעל המאור. לשיטתו, מצוות מניין השבועות מתקיימת רק כאשר נשלם שבוע שלם. לכן, ביום השביעי יאמר "היום שבעה ימים שהם שבוע אחד", אבל ביום השמיני יאמר הסופר רק "היום שמונה ימים" ולא יזכיר את השבועות. רק ביום הארבעה עשר, כשישלמו שבועיים, יאמר שוב "היום ארבעה עשר ימים שהם שני שבועות".
השיטה השלישית מובאת גם כן בטור בשם אבי העזרי. הוא סבור שלאחר השבוע הראשון אין צורך להזכיר את המניין הכולל. לדוגמה, ביום השביעי יאמר "היום שבעה ימים שהם שבוע אחד, וביום השמיני יאמר רק "היום שבוע אחד ויום אחד" בלי להזכיר שהיום גם שמונה ימים, וביום החמישה עשר יאמר הסופר: "היום שני שבועות ויום אחד", מבלי לציין שמדובר ביום החמישה עשר. לשיטתו, המספר הכולל נמנה בשבוע הקודם, וכעת העיקר הוא פירוט השבועות והימים העודפים.
למעשה אנחנו פוסקים כשיטה הראשונה שזו דעת הרמב"ם, אבל יש למחלוקת הזו משמעות במקרה ואדם טעה וספר רק את הימים או רק את השבועות, ניתן לסמוך בדיעבד על השיטות הללו שיצא ידי חובה.
0 תגובות