אחד מדיני הירושה המפורסמים ביותר הוא ירושתו של הבכור, שנוטל פי שניים. מקור הדין הוא מקרא מלא בתורה אך הכתוב מדבר רק בדין בכור בירושת אביו, ומה הדין האם בכור יטול פי שניים גם ביורשת אמו או שמא יורש כמו כולם.המשנה בבכורות (נא) מדייקת דין זה מהכתוב ’לו משפט הבכורה’ משפט הבכורה לאיש ואין משפט הבכורה לאשה.
בכור ליצירה או ללידה?
לומדי הדף היומי עסקו במסכת בבא בתרא כמה פעמים בדיני ירושה ואחד מהם הוא שוב נלמד בשבוע זה. סוגיית הבכור נידונה מתחומים רבים ואחד מהם דן מי הוא הבכור האמיתי של האדם זה שנולד קודם או זה שנוצר במעי אמו קודם.
דעת הגר"ח מוואלוזין זצ"ל היא שמי שיש לו ב’ נשים ואחת נתעברה תחילה אך האשה השניה היא שילדה קודם למרות העיבור המאוחר שלה, דעתו של הגר"ח היא לפשוט מהכתוב בתורה "וילדו לו בנים האהובה והשנואה" הרי נאמר האהובה תחילה ואח"כ השנואה. מכאן שהכתוב אומר שהבכור של השנואה הוא הבכור ללידה ובתר לידה אזלינן.
דעת הגר"א היא הפוכה מזו של הגר"ח, ומאותו פסוק ממש למד שהבכור ליצירה לו משפט הבכורה. וכך הבנת הפסוק וילדו לו בנים האהובה (קודם) והשנואה (אח"כ) ובכל זאת הבכור הוא בן השנואה למה? לדעתו של הגר"א כי הוא נוצר קודם. וזהו שבאה התורה ללמדנו שלא הלידה קודמת אלא היצירה.
ראיה לשיטת הגר"ח
רבים הציגו את דברי המדרש המספר אודות לידתם של יעקב ועשיו, כראיה מוחצת לדעת הגר"ח. שם במדרש נאמר שיעקב אבינו דרש את הבכורה לעצמו כי היה ראשון ליצירה, "משל לשתי מרגליות" וכו’. ברם הבכור האמיתי היה עשיו וטענת המרגליות לא שינתה מאומה וגם לדעת יעקב אבינו עשיו הוא הבכור. כי הבכורה תלויה בלידה ולא ביצירה.