למה הכהנים לא יכולים לחזור אחורה במזבח?

בסוגיא שלנו מבואר שהכהנים העולים על המזבח, עולין דרך ימין, הכוונה מתחילים ללכת על המזבח לכיוון ימין, לכיוון הקרן הדרומית מזרחית,  מקיפים את המזבח כשפניהם אליו, ואז יורדים לאחר כל הסיבוב בקרן המערבית דרומית. וגם כהן שסיים את העבודה מיד בקרן הדרומית מזרחית, לא חוזר לאחוריו, אלא ממשיך את כל הסיבוב ויורד בקרן המערבית דרומית. ולמה? כדי לקיים את מה שנאמר כל פניותיך יהיו לימין.

אבל ישנם שלושה מקרים יוצאי דופן, ניסוך היין, ניסוך המים ועולת העוף, שבהם לאחר שהכהן סיים לעלות בכבש, הוא פונה מיד שמאלה לקרן המערבית דרומית. מה מיוחד בשלושת המקרים הללו? אומרת הגמרא שכיון שבמזבח היה הרבה עשן, ישנו חשש שהמים או היין יתעשנו, ועולת העוף עלולה למות בעשן.

אבל זה קשה: מצינו שהכהן הגדול שעולה למזבח ביום הכיפורים כדי להקטיר את אברי עולת התמיד ולנסך את היין, היה פונה ימינה, ועושה את כל הסיבוב כשהיין בידו, אם כן , למה לא חוששים שהיין יתעשן. מתרץ רבי יוחנן, שבאמת הכהן לא היה עולה עם היין. הוא היה עולה רק עם אברי העולה, ולאחר שהיה מקטיר אותה, היה מסובב את כל המזבח וכשהיה מגיע לקרן המערבית דרומית, כהן אחר היה מגיש לו את היין לניסוך.