בתוך סוריה: הלוחמים חגגו את חוק הפטור עם סיום מסכת ופויקה על האש | ומה נעשה בבין הזמנים?

1. "הפוליטיקה גברה על השכל הישר": כאבם של הלוחמים החרדים

את התוכנית פתחו המגישים עם תיעוד אותו פרסם ברשת החברתי אינסטגרם הלוחם יאיר אש רזניק. בסרטון נראים הלוחמים חוגגים את "החוק שמותר ללמוד תורה" סביב סיר פוייקה מהביל וסיום מסכת מרגש בשטח.

אלא שמאחורי החגיגה מסתתר כאב עמוק. לדברי אחד מאותם חיילים:

"הרב עובדיה בא אלי בחלום": הרב חשף את הסיבה להקמת המפלגה החדשה

קובי ישראל|17:14

"אנחנו מכבדים את החוק ומבינים את המורכבות, אבל קשה להתעלם מהתחושה שהפוליטיקה פשוט גברה כאן על השכל הישר, על הנאמנות לחברים שבחזית ועל תורת ישראל האמיתית. ברמה האישית, זה פשוט מצער ומכאיב לנו בלב."

2. חוק מניעת המעצרים: הישג היסטורי או בועה תקשורתית?

הנושא המרכזי בו עסקנו הוא חוק מניעת המעצרים. הפרשן אבי מוסקוב ('קול ברמה') עלה לשידור ועשה סדר בבלאגן, כשהוא מנסה לצנן את ההתלהבות החרדית מחד, ואת ההיסטריה החילונית מאידך.

דרמה פסיכית בתקשורת השמאל

"אני רואה את השערים של 'ידיעות אחרונות' וזה מזכיר לי את ימי הרפורמה המשפטית וההפיכה המשטרית כביכול", אמר מוסקוב. "האירוע יצא לחלוטין מכלל פרופורציה. מדובר בחוק שהוא בסך הכל הוראת שעה לשלושה חודשים, אולי קצת יותר, מתוך מחשבה שמיד לאחר מכן יסדרו את חוק הגיוס הכללי."

מוסקוב מעריך כי החוק ככל הנראה ייפסל בבג"ץ, ואולי אף יוצא נגדו צו ביניים בקרוב מאוד. "המפלגות החרדיות מנסות לשווק את זה כהישג פוליטי דרמטי וחסר תקדים כדי להראות שהן נלחמות, והכותרות המבוהלות בתקשורת הכללית רק עוזרות להן למכור את הלוקש הזה לציבור."

מה החוק הזה באמת עושה?

לדברי מוסקוב, יש בלבול עצום בציבור לגבי מהות החוק:

מה הוא כן עושה: מונע באופן זמני מעצרים מנהלתיים של לומדי תורה.

מה הוא לא עושה: הוא לא יאפשר לבחורים עריקים לצאת לחו"ל, הוא לא יחזיר את תקציבי הישיבות שנעצרו, והוא לא יפתור את בעיית הגיוס מהשורש.

"בסופו של דבר, רוב אלו שנעצרים בתקופה האחרונה הם לא ממעצרים יזומים של המשטרה. אלו בחורים שהולכים בעצמם ללשכת הגיוס להסדיר מעמד או להצהיר שהם לא כשירים, ושם עוצרים אותם כי הם הלכו בלי ליווי משפטי נכון והסתבכו. את הבעיה הזו החוק החדש בכלל לא פותר."

3. מי שישלם את המחיר: הישיבות הקטנות והבחורים המתמודדים

נקודה כואבת במיוחד שעלתה בדיון היא ההשלכה של המצב על הישיבות החלשות יותר. בעוד שהישיבות הגדולות והממוסדות ("פוניבז'", "תפרח", "חברון") מוגנות ומסודרות, מי שעלול להיזרק לכלבים הם דווקא הבחורים המתמודדים מהישיבות הקטנות.

החשש הוא ממשטר פיקוח הדוק של משרד הביטחון שישלול תקציבים ודחיית שירות מבחורים שלא "עומדים בהגדרות הקלאסיות" של בן ישיבה (כאלו שיוצאים לעבוד מדי פעם או נמצאים בשוליים).

תעשיית הפטורים המשומנת

מוסקוב חשף בראיון את מאחורי הקלעים של הניסיונות להשיג פטורים נפשיים:

עוקץ עשרות האלפים: "מגיעים אליי סיפורים על בחורים ששילמו עשרות אלפי שקלים למאכערים ועורכי דין שהבטיחו להם פטורים נפשיים, ובסוף רימו אותם והם מצאו את עצמם בלשכת הגיוס בלי כלום. אמרתי לאחד מהם: 'אתה לא משוגע, ניסית לעבוד על המערכת ותפסו אותך, עכשיו לך להתגייס'."

הפגיעה באלו שבאמת צריכים: "בגלל 'תעשיית הקומבינות', הבחורים החרדים שבאמת סובלים מבעיות נפשיות אמיתיות (חרדות, סיוטים) מתקשים לקבל את הפטור שמגיע להם כדין, כי בצבא חושדים בכל מסמך רפואי חרדי."

4. המפלגה החדשה שמדאיגה את ש"ס: "אחי" של הרב אברג'ל

בגזרה הפוליטית, נרשמת דריכות בעקבות הקמת מפלגת "אחי" על ידי הרב אברג'ל מנתיבות. המפלגה ממוקמת על הספקטרום שבין ש"ס לעוצמה יהודית, ומנסה לקרוץ לקהל החרדי-מסורתי שמשרת בצבא או תומך בלוחמים.

האם ש"ס צריכה להילחץ? מוסקוב סקפטי לגבי סיכויי המפלגה לעבור את אחוז החסימה, במיוחד לאור העובדה שהרב אברג'ל נחקר לאחרונה בנושאים שונים – דבר שפגע קשות בתדמית הציבורית שלו. עם זאת, הוא מדגיש:

"זה לא כאב ראש גדול לש"ס, אבל זה בהחלט כאב ראש קטן ומציק. מנדט או שניים של קולות ימניים-חרדיים שילכו לפח באחוז החסימה זה נזק לכל הגוש. המפלגה הזו מנסה לייצג את החרדים העובדים והמתגייסים, נקודה שש"ס די זנחה כשהפכה למפלגת הארדקור חרדית."

5. קללות בקבר שמואל הנביא וההפרדה בבני ברק

במהלך המשדר עלו עוד שני נושאים שהסעירו את הרחוב:

התקרית המבישה בקבר שמואל הנביא: במהלך טקס של יחידת "חשמונאים" החרדית, נצפה בחור צעיר מקלל חייל חרדי במילים קשות: "אתה תמות בעזה - תישרף בתוך טנק". המגישים גינו בחריפות את ההתנהגות הברברית הזו, וציינו כי מדובר במיעוט קיצוני שאינו מייצג, אך גורם לנזק תדמיתי עצום למגזר כולו.

הסערה סביב ההפרדה המגדרית ברחובות בני ברק: הדיון הציבורי על חלוקת המדרכות ברחובות הראשיים של העיר החרדית ממשיך לעורר אמוציות חזקות בין השמירה על הצביון השמרני לבין חופש התנועה במרחב הציבורי.

6. דילמת "בין הזמנים" בצל המלחמה: לבלות בלי חשבון?

לסיום, העלו המגישים את השאלה שמטרידה הורים וראשי ישיבות רבים לקראת ימי "בין הזמנים" הבעל"ט: איך צריכים בחורי הישיבות לנהוג בימים אלו?

מצד אחד, הבחורים זקוקים להתרעננות ולחופש אחרי חודשים של עמל תורה מפרך. מצד שני, המדינה נמצאת במלחמה קיומית, משפחות רבות שכולות, עשרות אלפים מפונים מבתיהם, וחיילים מוסרים את נפשם בחזית יום-יום. הקריאה שעולה מהמשדר ברורה: לצאת, להתאוורר ולנפוש – אך לעשות זאת ברגישות, בצניעות, בלי לנקר עיניים, ותוך הבנת גודל השעה והמצב הרגיש שבו נמצא עם ישראל.