
משך שנים, המילה "בואש" עוררה חלחלה בקרב תושבי השכונות החרדיות בירושלים ובבני ברק. לא פעם, הפגנות סוערות הסתיימו לא רק בפיזור המפגינים, אלא בצחנה בלתי נסבלת שנספגה בקירות הבתים, במדרכות ובלבושם של עוברי אורח תמימים למשך שבועות ארוכים. הלילה (שני), המציאות הזו הגיעה לסיומה הרשמי עם אישור החוק האוסר על שימוש בבואש בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת.
בראיון מיוחד לתוכנית 'דבר ראשון עם משה מנס מספר איצלה כץ, מי ששימש כעוזרו של ח"כ אליהו ברוכי (דגל התורה) והיה מהכוחות המניעים מאחורי החוק, על הדרך הארוכה עד להישג ההיסטורי ועל הגילויים המרעישים שנחשפו במהלך הדיונים.
"הריח נספג באבנים; אנשים חפים מפשע סבלו"
"ניסו לקדם את החוק הזה המון חברי כנסת לאורך כל ההיסטוריה, אבל ללא הצלחה יתרה," פותח כץ. "ההצעות בעבר דיברו על הסדרה כללית של המכת"זית, אבל אנחנו החלטנו להתמקד בנקודה הכואבת ביותר: הבואש."
כץ משחזר את הרגע שבו הבין שהמצב חייב להשתנות: "נסעתי יום אחד ברחוב יחזקאל בשכונת גאולה. הריח היה פשוט בלתי נסבל. כששאלתי מה קרה, אמרו לי שהייתה שם הפגנה לפני שלושה ימים. הריח נספג באבנים, במדרכות, בבתים. זו ענישה לא מידתית לאוכלוסייה שבכלל לא קשורה להפגנה. אדם עולה לאוטובוס יומיים אחרי הפגנה ומרגיש כאילו מישהו מת שם, רק כי המפגינים שעלו קודם לכן 'חטפו' בואש."
הגילוי המרעיש: "קוקטייל סודי ורעיל"
במהלך העבודה על החוק, נעזרו כץ וח"כ ברוכי במרכז המחקר והמידע של הכנסת. הממצאים היו מדהימים:
- ייחודיות עולמית: מדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם שמשתמשת בחומר ה"בואש".
- סודיות מוחלטת: הרכב החומר נשמר בסוד כמו "הנוסחה של קוקה קולה". אפילו משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה הודו בדיונים שאין להם מושג מהם הרכיבים המדויקים של הנוזל המותז ברחובות.
- סכנה בריאותית: בדיקות של מכונים חיצוניים, בהם האוניברסיטה העברית, מצאו בחומר חומרים רעילים, דליקים ואף חשודים כמסרטנים.
עיקרי החוק החדש: שקיפות ומים נקיים
החוק החדש, שעבר בקונצנזוס נדיר בין קואליציה לאופוזיציה (בתמיכת ח"כ יצחק פינדרוס, אורי מקלב, משה גפני, ואף חברים מהאופוזיציה כמו מירב בן ארי ונעמה לזימי), קובע שלושה כללים ברורים:
- איסור מוחלט על בואש: המשטרה לא תוכל להשתמש יותר בחומר הריח. המכת"זית תופעל עם מים נקיים בלבד – ללא צבע, ללא ריח וללא חומרים כימיים.
- תיעוד חובה: כל הפעלה של מכת"זית חייבת להיות מתועדת בווידאו ובקול מהרגע הראשון ועד האחרון.
- זכות האזרח למידע: כל אזרח שטוען שנפגע מהמכת"זית יוכל לדרוש ולקבל מהמשטרה את התיעוד הרלוונטי לצורך הגשת תביעה או בירור משפטי.
"המשטרה התנגדה, אבל הבינה שאין ברירה"
לדברי כץ, המשטרה טענה בתחילה כי הבואש הוא כלי אפקטיבי שמונע שימוש באלימות פיזית קשה יותר, אך המציאות הוכיחה אחרת. "בדקנו וראינו שהאפקטיביות היא מיתוס. מי שמוכן להירטב בהפגנה – יירטב גם ממים. הנזק הסביבתי והחברתי של הבואש עלה עשרות מונים על התועלת שלו."
כץ מבקש לציין לשבח את השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, ואת יועצו דוד בבלי, ששיתפו פעולה עם היוזמה החרדית והבינו את נחיצותה.
"עשינו הרבה דברים חיוביים בכנסת," מסכם כץ בחיוך מריר-מתוק, "לפעמים נושאים גדולים מעיבים על ההצלחות, אבל החוק הזה הוא בשורה אמיתית לכל מי שגר בשכונות החרדיות ורוצה לנשום אוויר נקי, תרתי משמע."








0 תגובות