בד"ץ 'העדה החרדית' הורה שלא להשקיע במניות ישראליות, בהם גם של אנשי עסקים חרדים מובהקים.
הסיבה: השקעה במניות היא שותפות בחברה, מסבירים בבד"ץ, ומרבית החברות הנסחרות קשורות באופן כלשהו לאיסורים הלכתיים, כחילול שבת או פרסום תועבה ואסור לאדם חרדי להיות שותף בעסקים כאלה.
ברשימה השחורה מככבים כמה בעלי הון חרדים מובהקים, כמו מוטי זיסר, לב לבייב, שעיה בוימלגרין ושלום-יעקב פישר המחזיק גם ברשת המזון "יש".
עד כמה הפסק החדש מבית 'העדה' צפוי להשפיע על הרגלי ההשקעה של המגזר החרדי? "בטווח המיידי, לא ברור אם תהיה לזה השפעה משמעותית", אומר נתי טוקר בשיחה ל"כיכר השבת". "אבל לטווח הארוך יתכן שהציבור יפסיק להשקיע בחברות הללו. חשוב לזכור שעד עתה, הציבור החרדי לא היה מודע לאיסור ואת ההשפעה שלו יהיה ניתן לבחון רק בעוד כמה חודשים".
לדברי טוקר, גם המאבק בין רשת "שפע שוק" לרשת "יש" יושפע ישירות מההוראה החדשה. "אנשי שפע שוק יטענו שגם רשת "יש" מחללת שבת בעקיפין, כתת-רשת של רשת "שופרסל" הנמצאת בבעלותו של נוחי דנקנר".
בחוברת שהוציאה 'העדה', מתפרסמים הדברים הבאים: "אפיקי ההשקעות השונים, ובמיוחד הפנסיה והגמל, הם שותפות מלאה בהשקעות שיש בהן איסורי תורה, שמניבות תשואה מרווחי הפדיון של ימי השבת הנרמסת בקניונים, מתוצרת המפעלים בשבת וביום הכיפורים, מערוצי התוכן המלאים זוהמה, מפרסומי שחץ - בכל אלה שותפים אני ואתה מבלי משים.
"מניות 'תמימות' כמו דרבן, העוסקת בפיתוח מקרקעין, אך מחזיקה מרכז מסחרי פעיל בשבת קודש, או בנק לאומי השותף ברשת האופנה פוקס. גם מניית שטראוס כוללת את סניפי רשת בתי הקפה קופי טוגו הפועלות בשבת".
את הדברים מפרסם ועד הפיקוח להשקעות ופיננסים של "העדה החרדית", שהוקם לפני כשנתיים ומטרתו להעניק כשרות למסלולי השקעות פיננסיות לחרדים.
מה אם כן יכול לעשות חרדי מצוי עם כספו, אם לא להשקיע אותו בבורסה? ב"וועד" ממליצים על מסלולי השקעה שקיבלו הכשר מטעמו. "כיום כבר הצטרפו למהלך החברות הראל, איילון, אקסלנס והפניקס, ועוד כמה חברות בשלבי הצטרפות", הם מציינים.
מסקר של מכון המחקר מותגים עולה כי 42% מהחרדים, שהם כ-50 אלף משקי בית, נוהגים להפריש כסף לחיסכון. בסך הכל, מדובר בהשקעות בהיקף של 500 מיליון שקל בשנה.
האם בעלי ההון החרדים ינסו לקבל הכשר מה'וועד' בעקבות האיסור החדש? טוקר לא בטוח בכך. "אין ספק שהם ספגו מכה תדמיתית, בהשוואה לכותרות החיוביות שקיבלו עד כה בתקשורת החרדית. אבל שינוי של ממש יתחולל רק בהתאם לרמת החדירה של הפסק החדש. זה תלוי הרבה בתגובות הציבור".