הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את נתוני מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל, המצביעים על זינוק של 1.2 אחוזים, אשר נובע בין היתר מההתייקרות החדה במחירי הדלק בראשית החודש.
על אף העלייה המורגשת במדד החודשי, האינפלציה השנתית ממשיכה לשהות מתחת לרף שני האחוזים, ובמקביל נרשמת התמתנות מסוימת בירידות המחירים השנתיות בשוק הדיור.
הנתונים מתפרסמים על רקע הציפיות בשוק להחלטת ריבית קרובה של בנק ישראל שעשויה להקל במעט על הנטל הכלכלי.
האינפלציה והסיבות לזינוק במדד:
מנכ"ל כלל לסוכנים בציבור החרדי: "אנו רואים בכם שליחי ציבור"
נתוני הלמ"ס מצביעים על כך שהמדד רשם זינוק של 1.2 אחוזים בהשוואה לחודש מרץ שקדם לו, עלייה אשר תואמת באופן מלא את התחזיות המוקדמות של האנליסטים שנעו בין 1.1 ל-1.5 אחוזים.
למרות הקפיצה החודשית המשמעותית, שיעור האינפלציה השנתי, הנמדד על פי שנים עשר החודשים האחרונים, עומד כעת על 1.9 אחוזים בלבד. משמעות הדבר היא שהאינפלציה בישראל עדיין מצויה בתוך טווח היעד שקבעה הממשלה לשנה זו, העומד על בין אחוז אחד לשלושה אחוזים.
ההתייצבות היחסית של האינפלציה השנתית נובעת מכך שהמדד בחודש המקביל אשתקד עלה בשיעור די דומה של 1.1 אחוזים, מה שמאזן את התמונה הכללית.
הגורם המרכזי והמשמעותי ביותר שהשפיע על הקפיצה במדד אפריל היה ההתייקרות החדה במחירי הדלק. בראשית חודש אפריל זינק מחירו של ליטר דלק מסוג אוקטן 95 ב-1.03 שקלים, מגמה שאף נמשכה לתוך חודש מאי עם תוספת של שתי אגורות שהביאה את המחיר ל-8.07 שקלים לליטר. עלייה חריפה זו השפיעה באופן רוחבי על כלל הוצאות השינוע והתפעול במשק.
בנוסף לדלק, נרשמו התייקרויות בולטות בסעיפים צרכניים נוספים, כאשר מחירי הפירות הטריים זינקו בשיעור ניכר של 7.8 אחוזים, וסעיף התחבורה הכללי רשם עלייה של 4.9 אחוזים.
כמו כן, נרשמו עליות מחירים של 3.4 אחוזים בסעיף תרבות ובידור, 2.4 אחוזים בהלבשה והנעלה, ועלייה מתונה של חצי אחוז בתחזוקת הדירה. מנגד, סעיף הבריאות סיפק נחמה קלה עם ירידת מחירים של עשירית האחוז.
חרף המדד הגבוה שנרשם באפריל, ההערכות והציפיות במשק נותרו חיוביות באשר להחלטת הריבית הקרובה. הציפייה הרווחת היא שבעוד כעשרה ימים יכריז בנק ישראל על הפחתת הריבית ברבע אחוז, צעד שיעמיד אותה על 3.75 אחוזים ויקבע את ריבית הפריים על 5.25 אחוזים.
מגמות בשוק הדיור ושכר הדירה:
במקביל לפרסום המדד הכללי, הציגה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים מעודכנים ומרתקים הנוגעים למצבו של שוק הדיור.
מהשוואת עסקאות הנדל"ן שבוצעו בחודשים פברואר ומרץ 2026 לעומת אלו שבוצעו בחודשים ינואר ופברואר של אותה שנה, עולה כי מחירי הדירות רשמו עלייה מתונה וכללית של 0.3 אחוזים, כאשר גם מחירי הדירות החדשות בלבד חוו עלייה דומה של 0.4 אחוזים באותה התקופה.
בחינה של המגמות לפי מחוזות בחודשים אלו חושפת תמונה מגוונת. בעוד שבתל אביב נרשמה העלייה הבולטת ביותר בשיעור של 1.2 אחוזים, ובירושלים ובחיפה נרשמו עליות מתונות של 0.4 אחוזים ו-0.1 אחוזים בהתאמה, הרי שבמרכז ובצפון נרשמו ירידות קלות של 0.2 אחוזים ו-0.1 אחוזים, ובמחוז דרום נותרו המחירים קפואים ללא כל שינוי.
כאשר בוחנים את הנתונים בראייה שנתית רחבה יותר, ומשווים את עסקאות פברואר ומרץ 2026 לתקופה המקבילה אשתקד, מגלים כי קיימת עדיין ירידה במחירי הדירות, העומדת כעת על 1.2 אחוזים. נתון זה משמעותי במיוחד משום שהוא מצביע על המשך ההתמתנות בירידות המחירים, שכן רק במדד הקודם עמדה הירידה השנתית על 1.7 אחוזים.
גם בחישוב השנתי ניכרת שונות גאוגרפית רבה בין אזורי הארץ. ירושלים מובילה את עליות המחירים עם התייקרות שנתית של 4.2 אחוזים, ואחריה מחוז צפון עם 1.6 אחוזים וחיפה עם התייקרות של 0.7 אחוזים. מהעבר השני, במחוזות תל אביב והמרכז נרשמו ירידות מחירים שנתיות של 3.5 אחוזים ו-2.9 אחוזים בהתאמה, ובדרום הסטטוס קוו נשמר.
במקביל, מחירי הדירות החדשות ספגו ירידה בחישוב שנתי בשיעור של 3.8 אחוזים.
בגזרת שוק השכירות, הנתונים הממשלתיים מצביעים על מגמת התייקרות ברורה המכבידה על כיסם של השוכרים ברחבי הארץ. עבור מי שחידשו חוזה שכירות קיים והעדיפו להישאר באותה דירה, נרשמה עלייה של 2.6 אחוזים בדמי השכירות החודשיים.
מצבם של שוכרים חדשים, כלומר אלו שנכנסו לדירות בהן התחלף השוכר במהלך התקופה, היה מורכב יותר, שכן הם ספגו עלייה חדה יותר שעמדה על 3.6 אחוזים.
בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מבהירים כי שיעורי השינוי הללו משקפים נאמנה את הדינמיקה השנתית עבור קבוצות אלו ספציפית. הסיבה לכך היא שעבור הרוב המוחלט של אוכלוסיית השוכרים, שכר הדירה נותר יציב וללא שינוי במהלך השנה, בשל הימצאותם תחת חוזי שכירות קבועים מראש, אשר ברובם הגדול נקבעים ללא כל מנגנוני הצמדה למדד המחירים.
0 תגובות