החוזה האירופי עם ישראל בסכנה? – כך נראה ההסכם שמגלגל עשרות מיליארדים  

17 מתוך 27 שרי החוץ של מדינות האיחוד תמכו בקיום הבחינה, שנחשבת לצעד רשמי ראשון בדרישה לנקוט צעדים כלפי ישראל. בין המדינות שתומכות בבחינה נמנות הולנד, פורטוגל, פינלנד, צרפת ושוודיה.

הסכם ההתאגדות, שנחתם ב-1995 ונכנס לתוקף ביוני 2000, מהווה את הבסיס המשפטי והמוסדי ליחסי ישראל–האיחוד האירופי. ההסכם כולל שיתופי פעולה נרחבים בתחומי הסחר, המדיניות, החברה והתרבות, ומטרתו לחזק את הקשרים בין הצדדים מעבר להסכם סחר רגיל. סעיף 2 בהסכם קובע כי היחסים מבוססים על כיבוד זכויות אדם ועקרונות דמוקרטיים – סעיף שכעת עומד במוקד המחלוקת.

בשנת 2024 הסתכם היצוא מהאיחוד האירופי לישראל ב-26.7 מיליארד יורו, והיבוא מישראל עמד על 15.9 מיליארד יורו – נתונים הממחישים את עוצמת הקשרים הכלכליים בין הצדדים.

המהלך האירופי נובע, בין היתר, מדאגה מהקשיים בהעברת סיוע הומניטרי לעזה ומהתוכנית הישראלית להשתלטות אזרחית או ביטחונית על חלקים מהרצועה – צעד שעשוי, לטענת מבקרי ישראל באירופה, להפר את סעיף 2 של ההסכם.

עם זאת, כל שינוי מהותי או ביטול של ההסכם יחייב הסכמה פה-אחד של כל 27 המדינות החברות באיחוד – מהלך שנחשב למורכב מאוד מבחינה מדינית.

במקביל, גם בריטניה מאותתת על שינוי מדיניות: שר החוץ הבריטי, דיוויד לאמי, הודיע לאחרונה על הקפאת המשא ומתן לשדרוג הסכם הסחר עם ישראל.