בשנים האחרונות אנחנו עדים לזינוק חד בצריכת החשמל, הנובע בעיקר מההתפתחות המואצת של מרכזי נתונים ותשתיות האינטליגנציה המלאכותית. מרכזי נתונים אלו צורכים כמויות אדירות של חשמל, שבעקבותיהן הצפי הוא להמשך העלייה במחירים לצרכן. מחקרים של אוניברסיטאות מובילות בעולם מצביעים על כך שחשבון החשמל בישראל, כמו במדינות רבות, עלול להתייקר משמעותית במהלך העשור הקרוב, ועשוי להגיע לעלייה ממוצעת של עשרות אחוזים למשפחה.
כך למשל, מחקר שפורסם על ידי המרכז לאחריות סביבתית (ESG Blog, המרכז הבינתחומי הרצליה) מציין את "המחיר הסביבתי של הבינה המלאכותית: טביעת הרגל המימית והאחריות שלנו" ובו נכתב:"צריכת האנרגיה והמים של חוות שרתים בישראל צפויה לעלות משמעותית בשנים הקרובות, ומשפיעה לא רק על חשבון החשמל, אלא גם על זמינות משאבים, איכות האוויר והמים, ויכולת המדינה להגיע ליעדים סביבתיים"
העלייה המהירה בביקושים מאלצת את חברות החשמל להרחיב את התשתיות ולייצר יותר חשמל - לעיתים מגז טבעי או פחם - המקשה על המעבר לאנרגיות מתחדשות ומכביד על מאמצי המדינה להפחית פליטות מזהמות. בנוסף לחשמל, מרכזי המחשוב צורכים כמויות עצומות של מים לקירור, ולפעמים אף יותר מערים מבוססות.
חברות ההייטק מדגישות שהן אינן מעוניינות להעמיס את העלויות על הצרכן, אך בפועל, השימוש הגובר בטכנולוגיות מתקדמות מכביד על כלל הציבור, גם מבחינה פיננסית וגם בהיבט סביבתי. המגמה המסתמנת היא שמרבית השירותים החדישים בטלפונים הניידים ובמנועי החיפוש הפופולריים צורכים פי עשרה עד פי מאתיים יותר חשמל מכל פעולה דיגיטלית רגילה. על כן עולה השאלה: האם נוכל לנצל את החדשנות, אך להגן על הסביבה ועל הכיס שלנו בו זמנית? ימים יגידו.
0 תגובות