הדור החרד: למה צעירים היום חיים בתחושת לחץ מתמדת

1. תרבות הדיגיטל והמסכים

הטלפון החכם הפך לחבר צמוד ולמקור מתמיד להשוואה חברתית. מחקר רחב היקף שפורסם ב-Journal of Abnormal Psychology מצא עלייה חדה בשיעורי הדיכאון והחרדה בקרב צעירים אמריקאים החל משנת 2010 - בדיוק התקופה שבה השימוש בסמארטפונים וברשתות החברתיות הפך לנפוץ (Twenge, Cooper, Joiner, Duffy, & Binau, 2019). מחקרים נוספים הראו קשר בין זמן מסך ממושך לבין עלייה בתסמיני חרדה, בעיקר בשל "פחד להחמיץ" (FOMO) ותחושת ניתוק מהחיים האמיתיים (Przybylski et al., 2013).

2. עולם כלכלי בלתי יציב

"אפקט הצופה מהצד": למה כשכולם רואים - אף אחד לא עוזר?

אבישי לוי|21.08.25

הדור הצעיר מתמודד עם מציאות כלכלית לחוצה: יוקר מחיה, שוק עבודה גמיש ולא יציב, והחמרה בתחושת חוסר הביטחון הכלכלי. מחקר מ-APA (American Psychological Association) דיווח כי 81% מהצעירים בארה"ב מציינים את "העתיד הכלכלי" כגורם לחץ מרכזי (APA, 2020). בנוסף, משברים עולמיים כמו מגפת הקורונה החריפו את חוסר הוודאות, והותירו רבים עם תחושת חוסר שליטה על חייהם (Pierce et al., 2020).

3. שינוי בערכים החברתיים

אם פעם זהות ומסלול חיים היו יציבים יחסית - לימודים, קריירה, משפחה - הרי שהיום צעירים ניצבים מול אינספור אפשרויות. חופש הבחירה נתפס כמפתח להגשמה, אך מחקריו של הפסיכולוג בארי שוורץ (Schwartz, 2004) מראים כי עודף אפשרויות מוביל לעלייה בחרדה, חרטה וחוסר סיפוק - תופעה שכונתה "פרדוקס הבחירה".

4. מודעות גבוהה יותר לבריאות הנפש

חשוב לציין שגם העלייה במודעות תרמה לדיווח גבוה יותר. בעוד שבעבר חרדה נחשבה חולשה או נושא מביש, כיום יש פתיחות רבה יותר לשיח, לפנייה לטיפול ולשיתוף אישי. מחקר של Pew Research Center (2019) מצא ש-70% מהצעירים בארה"ב מזהים בריאות נפשית כ"אתגר מרכזי" לדורם, יותר מנושאים כמו כלכלה או סביבה.

מה ניתן לעשות? - המלצות לשחרור חרדה בחיי היומיום

לצד ההבנה המחקרית של הגורמים, חשוב לזכור שקיימים כלים פשוטים ונגישים שיכולים להפחית את תחושת הלחץ:

• ניהול שימוש במסכים - הפחתה של זמן מסך, קביעת שעות "ללא טלפון" ושימוש מושכל ברשתות חברתיות יכולים להפחית השוואות חברתיות ולשבור את "מעגל ה-FOMO".
• עוגנים של יציבות כלכלית - בניית הרגלים פיננסיים מוקדמים, כמו תכנון תקציב, חסכון קטן וקבוע, או התייעצות עם יועץ כלכלי, מסייעים להחזיר תחושת שליטה.
• פישוט החלטות - שימוש בעקרון "מספיק טוב" (Good enough) במקום חתירה לשלמות יכול לצמצם עומס נפשי שנובע מעודף אפשרויות. בחירה מודעת לצמצם חלופות מקלה על חרדה.
• טיפוח בריאות נפשית - פעילות גופנית סדירה, תרגולי מיינדפולנס או כתיבת יומן תודה וכמובן תפילה כנה ובקשת עזרה וסיעתא דשמייא נמצאו במחקרים כמשפרי מצב רוח ומפחיתי חרדה. בנוסף, במצבים מסויימים הדורשים התערבות רפואית, פנייה לטיפול פסיכולוגי אינה סימן לחולשה אלא כלי יעיל לבניית חוסן.

באופן הזה, גם במציאות של אי-ודאות מתמדת, צעירים יכולים לפתח מערכות תמיכה והרגלים שמאפשרים להתמודד עם החרדה מבלי לתת לה לנהל את חייהם.

לסיכומו של עניין, העלייה בחרדות בקרב צעירים נובעת משילוב של גורמים: תרבות דיגיטלית אינטנסיבית, מציאות כלכלית לא יציבה, עומס אפשרויות זהות וחיים, ולצדם גם מודעות גוברת לבריאות הנפש. הבנה של המורכבות הזו חיונית כדי לפתח כלים ותמיכה אמיתית לדור שנדרש לנווט בעולם משתנה במהירות ובאי-ודאות מתמדת.

מקורות

American Psychological Association. (2020). Stress in America™ 2020: Stress in the time of COVID-19. APA.

Pew Research Center. (2019). Most U.S. teens see anxiety and depression as a major problem among their peers. Pew Research Center.

Pierce, M., Hope, H., Ford, T., Hatch, S., Hotopf, M., John, A., … Abel, K. M. (2020). Mental health before and during the COVID-19 pandemic: A longitudinal probability sample survey of the UK population. The Lancet Psychiatry, 7(10), 883–892.

Przybylski, A. K., Murayama, K., DeHaan, C. R., & Gladwell, V. (2013). Motivational, emotional, and behavioral correlates of fear of missing out. Computers in Human Behavior, 29(4), 1841–1848.

Schwartz, B. (2004). The paradox of choice: Why more is less. Harper Perennial.

Twenge, J. M., Cooper, A. B., Joiner, T. E., Duffy, M. E., & Binau, S. G. (2019). Age, period, and cohort trends in mood disorder indicators and suicide-related outcomes in a nationally representative dataset, 2005–2017. Journal of Abnormal Psychology, 128(3), 185–199.