מחקר מהפכני שפורסם השבוע בכתב העת "Radiology" חושף לראשונה תיעוד מדעי של סערת הרגשות שמתחוללת במוחם של אוהדי כדורגל במהלך משחקי דרבי. צוות החוקרים צילם במכשירי MRI תפקודיים מוחם של 60 אוהדים גברים בני 20–45 מול משחקי קבוצתם נגד יריבה מובהקת, ומצא כי התגובות המוחיות שונות לחלוטין בין ניצחון להפסד.
בעת שהקבוצה האהובה כובשת מול היריבה המושבעת, מפעיל המוח את מערכות התגמול - ביניהן הסטריאטום והקורטקס הקדם-מצחי - באותה עוצמה שמקושרת לסיפוק ממזון, משחקים שונים או אפילו סמים ממכרים. החוקרים ניתחו כי תחושת ההשתייכות לקבוצת הפנים, ה'אינ־גְרוּפ' (in-group) מתגברת ומשפיעה על תחושת הזהות והאמוציות.
לעומת זאת, כאשר הקבוצה היריבה מבקיעה שער, מצטמצמת הפעילות באזור שנקרא cingulate dorsal anterior - מרכז השליטה העצמית הקוגניטיבית במוח. ירידה זו נמדדה בדיוק ברגע שבו נדרשת בקרה רגשית גבוהה, והיא מרמזת על קושי של אוהדים המגובשים במיוחד לשלוט בהתנהגותם - לעיתים עד התפרצויות רגשיות חריגות שמוכרות לכולנו.
מעבר לכדורגל, מסבירים החוקרים כי דפוסי הפעלה מוחית אלו תקפים גם בקבוצות פוליטיות, דתיות ובקונפליקטים זהותיים אחרים. ההזדהות הקבוצתית, לצד חוויית איום על זהות, עשויה ללבות תגובות קיצוניות גם במרחבים חברתיים ופוליטיים - כפי שזוהה בהתנהגות הציבורית בפוליטיקה אמריקאית בשנים האחרונות - לוחמנות שיש שאומרים שהיא זאת שהביאה למעשה הקיצון של רצח הפעיל החברתי צ'רלי קירק.
לסיכום, המחקר מדגים את עומק השפעת הזהות הקבוצתית על תפקוד המוח, ואת הדרך שבה ניצחונות והפסדים אינם רק עניין של תוצאה ספורטיבית - אלא טריגרים עוצמתיים לדפוסים פסיכולוגיים ורגשיים המשפיעים על ההתנהגות האנושית גם רחוק מהמגרש.
0 תגובות