לפני כשבועיים ישבו אצלי הורים לילד בן תשע. שוחחנו ופרסתי בפניהם את מצבו של הילד. הצגתי להם את השגיו הנמוכים, כמו גם את הדו"חות שקבלתי ממורים מקצועיים בנוגע לרמתו הלימודית של בנם. המצב לא היה מזהיר והם הפנימו שיש לעשות משהו עם הילד וזה צריך להיות משהו משמעותי, הרבה יותר מרק לשכור מורה מקדמת לשעתיים בשבוע על חשבון שיעור קיים, או אברך שילמד עם הבן היקר בשעות הלילה.
אך טבעי שישאלו "אז מה דעתך?", או "מה עושים?". והם אכן שאלו את שתי השאלות יחדיו. אומר את האמת שחכיתי לשאלות האלו כמו גם לדחייה המיידית שעוד מעט תאמר על ידם כשישמעו את תשובתי. בפשטות, עניתי להם על אתר: "אבחון", מבלי להיכנס לסוגי האבחונים הקיימים. אמרתי זאת במחשבה כי האבחון ישקף לנו מה מצבו של הילד מבחינת יכולות, קשב וריכוז, תפיסה לסוגיה, חוזקות, חולשות ועוד. זה מאד לא חכם לייעץ מבלי לאבחן את הילד.
לא הייתי צריך להמתין עד שהתשובה הכל כך נפוצה נזרקה בחלל האויר – "מתנגדים לאבחון".
כן, זה היה כל כך טבעי שיאמרו זאת, כפי שרבים נופלו ונופלים בפח הזה, זאת אכן הרוח הנושבת כיום - יש לסרב לאיבחון. ולמה זה? כי יש המאמינים שתמיד אבחון זה משהו שבסופו מביא את הילד לנטילת תרופה. לא יודע למה אבל אמירה זו שגורה על פיו של כל הורה שני.
אז בואו ונעשה סדר בדברים:
לא היה ולא נברא!
זאת סכלות מתומצתת!
זאת בריחה מהמציאות!
זה לטמון את הראש בחול!
לעזור לילד מתקשה מבלי לעשות לו אבחון משול לרופא שיניים שמטפל בשן כואבת מבלי שיעשה קודם לכן צילום אחד לפחות. הצילום ממקד את היקף הבעיה ועל פיו יודע הרופא המטפל מה, איך וכיצד לטפל בצורה המייטבית בכאב שנוצר.
לעזור לילד מתקשה מבלי לעשות לו אבחון משול למכונית שמערכת החשמל שבה דוממת מפעם לפעם, ונכנסת למוסך לתיקון מבלי לערוך לה בדיקת מחשב נאמנה שתמקד איפה ומה דרוש תיקון או החלפה.
כן לגבי אבחון.
האבחון הוא כלי שמשקף בצורה אמיתית את כל מרכיבי הילד כמו גם שנותן תכנית עבודה איך, כמה ומתי לעבוד עם הילד כדי להפיק ממנו את המיירב. הראשון ליהנות מכך זה הילד המאובחן עצמו. בעתיד הוא יתקשה פחות ופתאום יחל לנחול הצלחות.
האבחון הוא סוג של תאורה להולך בחושך.
האבחון הוא סוג של WAZE להולכים ביער עבות ומחפשים את דרכם החוצה.
זה לא אומר שעל כל קושי המתעורר יש לרוץ לאבחון. אבל כשצצים רצף של אירועים, שיחדיו יוצרים ילד לא מאושר, כזה שלא משיג השגים, מתקשה ועוד, או אז נמליץ על אבחון.
נדגיש, כי גם אם ובמקרה תהיה המלצה לטיפול תרופתי, זאת שורה אחת מתוך אבחון כולל, כך שגם אם אני מסרב לה, עדיין יש באבחון מצבור נתונים שיכולים להייטיב במשהו עם הילד, בכך שהוא משמש כמגדל-אור עבורנו המבוגרים.
לאותו הורה שמתעקש לא לעשות אבחון אומר שזו רשעות כלפי הבן היקר שלך.
זה אומר להמשיך לא להבין אותו ולתת לו לסבול בשקט עוד ועוד במקום שניתן היה להייטיב עמו. אנא ממך, נסה לשנות גישה, אתה תרווה מזה רק נחת.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
בהצלחה!
הכותב, הרב אשר גרוזמן, הוא רב ומחנך ותיק בתלמוד תורה "רזי-לי" בני ברק