מהו המשחק? "משחק הוקי טוקי"
במקום לחזור על אותן הוראות עשר פעמים ביום, הופכים את זה למשחק שבו הילדים עצמם "צדים" את ההוראות. זה עובד כך:
מכריזים על "מצב רדאר": אומרים בקול רציני‑משעשע: "מעכשיו אנחנו משחקים בהוקי טוקי - מי קולט הכי מהר את ההוראות?"
הופכים כל בקשה ל"משדר": למשל: "משדר מיוחד! מי מזהה עכשיו שצריך לאסוף את הלגו?"
ניקוד ומוטיבציה: כל ילד שמבצע מיד צובר נקודה. בסוף היום/השבוע - הנקודות שוות הפתעה קטנה (לא חייבת להיות מתנה חומרית, זה יכול להיות לבחור את ארוחת הערב או פארק ליציאה).
למה זה עובד כל כך טוב דווקא בחופש?
- זה מוציא אתכם מתפקיד ה"שוטר": אין מריבות אינסופיות, אתם לא מרגישים שכל היום אתם "מחנכים".
- זה עוקף את תחושת ה"אני חייב": החופש מלא פיתויים, וכשהבקשה מגיעה כמשחק - הילדים פתאום רוצים להשתתף.
- זה מחזיר מסגרת באווירה חיובית: הגבולות נשמרים, אבל בלי מלחמות מיותרות.
איך להתחיל בלי שזה ייראה מאולץ?
- הכריזו על המשחק ברגע רגוע, לא כשכבר יש כאוס.
- בהתחלה תנו ניקוד גם על ניסיון - כדי שכולם ירגישו מצליחים.
- השתמשו בו בעיקר במצבים שחוזרים על עצמם: איסוף משחקים, סידור החדר, כיבוי מסכים.
התוצאה:
גם בחופש, כשהשגרה רופפת, הילדים לומדים להקשיב בפעם הראשונה ואתם מרוויחים בית מסודר יותר, פחות מריבות ותחושת שותפות במקום קרבות יומיומיים.
0 תגובות