המכתב הראשון של הרב אוירבך נגד המדינה

האירועים והמעצרים בעיר התורה והיראה 'מודיעין עילית' בשכונת 'נאות הפסגה' בבית הכנסת "קהילת בית שמואל" של 'הפלג הירושלמי' שאינו עושה חלילה "פשרות וויתורים" וכרגיל "נלחם על המשמר", ולמרות הסגר של "שלטון הכופרים" בית הכנסת ב"ה פעיל ונערכים בו סדרי לימוד כרגיל - עוררו עניין בציבור הרחב על בני התורה שעומדים על השקפתם הייחודית גם בשעה קשה זו שרוב הציבור החרדי בולע את הגלולה המרה, ופועל לפי ההוראות של משרד הבריאות ובתוך ליבם רובם אולי סבורים כשיטת 'הפלג הירושלמי'.

צרוף השמות של הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי ורבי שמואל אוירבך החזיר את כותב השורות 66 שנים אחורה, למכתב מתאריך ג' באייר תשי"ד (1954), ערב יום העצמאות השישי של מדינת ישראל הצעירה, שנשלח להנהלת ישיבת 'עץ חיים' בירושלים בחתימת עשרות רבנים ואברכי הישיבה, ובו בקשה מראשי 'עץ חיים' להימנע מתליית דגל והזדהות עם המדינה ביום העצמאות.

כידוע, מוסדות 'עץ חיים' באופן רשמי - היו ציונים, ותמכו ושמחו בהקמת מדינת ישראל. בעת פולמוס מינויו של הראי"ה קוק, 'עץ חיים' פעלו למען מועמדתו לרב ראשי לארץ ישראל, כנגד "כולל הונגריה" שתמכו בגרי"ח זוננפלד.

כעת מסתבר שהיו קולות מעטים בקרב רבני ולומדי הישיבה כנגד מדינת ישראל הצעירה, כמובא פה, שהתנגדו לתליית דגל ישראל ביום העצמאות (כפי שארע באותם השנים בישיבת סלבודקא, קול תורה, ובימינו בישיבת פוניבז' – הדבר היחיד המוסכם שם על דעת שני הפלגים).

מי החתום[1] בין הראשונים?! כמובן הגאון רבי שמואל אויערבאך זצ"ל, שבתור אברך צעיר כבן 23 בלבד [!] "עמד על המשמר", וכבר אז זיהה את "האסון הנורא בהקמתה של מדינת ישראל", ומחה בתוקף על השמחה של ראש הישיבה הגאון רבי יחיאל מיכל טוקצינסקי שבאה לידי ביטוי בתליית דגל ישראל ביום העצמאות.

נשים לב לתאריך שהוא חודשים מספר אחרי פטירת מרן הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל (י' כסלו תשי"ד), שמסתבר שבחייו התלמידים לא העזו לבקש את הדבר הזה בגלל גדלותו, אולם אחרי שנפטר בתחילת השנה, ביקשו קנאי הישיבה מאת ראשי הישיבה הרב טוקצינסקי ומהרב אריה לוין שניהלו את הישיבה, להוריד את הדגל.

למעשה, ראשי הישיבה בעת ההיא לא התייחסו אליהם והדגל עמד במקומו עד פטירתו של הרב טוקצינסקי בח' בביסן תשט"ו (1955).

[1] בין החותמים היו רבי צבי מיכל הלר, רבי זרח אפרים זלזניק, רבי אברהם דוב אויערבאך, רבי יחיאל מתתיה דייויס, רבי משה ברוך לוין, רבי יצחק דוד גוטפרב, רבי גדליה ניימאן, רבי שלום אייזען, רבי נחמן דוד דובינקי, רבי בנימין זאב פראג, ועוד.

• ישראל שפירא, הינו היסטוריון, חוקר עמית במכון 'עד הנה' לחקר יהדות גליציה ובווקבינה, מרצה ומדריך טיולים
  להזמנות סיורים והרצאות, נא לפנות: sisraerl@gmail.com