דו"ח חדש שפרסם מכון המחקר האמריקאי FPRI חושף כיצד שדרוגים סודיים שבוצעו בטילי ה-AIM-9M "סיידווינדר" של חיל האוויר הישראלי הפכו אותם ליעילים במיוחד נגד איומי רחפנים ארוכי טווח דוגמת ה"שאהד-136" האיראני. הדו"ח, המבוסס על ניתוח מעמיק של לקחי המתקפה האיראנית הנרחבת באפריל 2024, קורא לשיתוף הפיתוח הישראלי עם בעלות ברית, כולל ארצות הברית.
האתגר: יירוט רכב נוסע על הכביש
המתקפה האיראנית באפריל, שכונתה "הבטחה האמיתית", כללה גל של כטב"מים, טילי שיוט וטילים בליסטיים, כאשר רחפני ה"שאהד-136" – שעלותם כ-80 אלף דולר ליחידה – היוו את הכוח המוביל. רחפנים אלה טסים בגובה נמוך ובמהירות נמוכה במיוחד (כ-185 קמ"ש, המקבילה לרכב מהיר בכביש), מה שהופך אותם לחמקמקים וקשים לזיהוי באמצעות מערכות מכ"ם סטנדרטיות.
"האתגר העיקרי הוא לזהות חפצים איטיים וגבוהים נמוך, שכן הם מתמזגים עם הרקע," מבהיר הדו"ח, המצטט ראיון עם טייס אמריקאי ותיק.
המתקפה נתקלה בתגובה משולבת של ישראל ובעלות בריתה, וכ-99% מהאיומים יורטו. עם זאת, הדו"ח חושף קשיים ניכרים: צוותי F-15E אמריקניים נאלצו להשתמש בפצצות מדויקות מסוג LJDAM לאחר שסיימו את מלאי הטילים שלהם, ולא הצליחו לבצע יירוטים מוצלחים של הרחפנים.
הפיתוח הישראלי שהציל את המצב
בישראל, לעומת זאת, הושקעו מאמצים בפיתוחים מהירים. מומחי חיל האוויר התאימו את חיישני האינפרא-אדום של טילי ה-AIM-9M הוותיקים, מה שאפשר להם נעילה יעילה בהרבה על מטרות קטנות ואיטיות.
"השדרוג הזה הפך את הטילים הישנים לכלי יעיל נגד איומי רחפנים," אישר מקור בכיר בחיל האוויר ל-The War Zone.
הדו"ח מזהיר כי מתקפות רוויה של רחפנים זולים עלולות להציף מערכות הגנה יקרות (כמו כיפת ברזל), ומדגיש את הצורך בשילוב חיישנים אקוסטיים ובשיתוף מודיעין בזמן אמת, בדומה לשיטות הנהוגות באוקראינה.
מנגד, באיראן טוענים כי המתקפה חשפה חולשות במערכות ההגנה ומשתמשים בלקחים לפיתוח גרסאות משופרות של השהיד.
"אנו לומדים מכל פעולה ומשפרים את הדיוק," הצהיר מפקד בכיר במשמרות המהפכה לרשת אל-ג'זירה, זמן קצר לאחר האירוע.
הדו"ח מסכם כי עידן הכטב"מ דורש שיתוף פעולה בינלאומי, וכי ישראל – כחלוצה בהגנה אווירית – עשויה להוביל את הדרך לניצחון על האיום האיראני.
0 תגובות