בכוחות ההגנה של אוקראינה נכנסה לשימוש מערכת יירוט חדשה המבוססת על שיגור כטב"מים תוקפים מתחנות קרקעיות. הרעיון פשוט בעקרונו — במקום להילחם בכל רחפן תוקף בנפרד באמצעות טילים יקרים או ירוט רדארי, יוצרים כ־200 כלים מתרוממים יחד "שדה" או "וילון" אווירי:
לדברי מייסד חברת Atreyd, שצוטט ב-Business Insider, הכטב"מים נעים במסלולים מתואמים, מזהים איומים נכנסים ובעת הצורך מתפוצצים בסמוך אליהם, כדי לנטרל אותם לפני שיגיעו ליעד.
למה זה עובד עכשיו?
העלייה בשימוש ברחפנים מתאבדים ובמל״טים זולים ולוחמניים שיגרו אותה — פתרונות קלאסיים כמו פטריוט או NASAMS יקרים מדי ומוגבלים בעומס שיגורים. המודל החדש מבוסס על מספר כלים זול שנותן פתרון כמותי: אם כלי ירוט עולה אלפי דולרים בלבד, אפשר להציב "שכבת הגנה" ניידת וזולה מול גל של מתקפות קטלניות.
איך זה מתופעל טכנולוגית?
המערכת מסתמכת על בינה מלאכותית מתקדמת: מפעיל אנושי אחד מסוגל לפקח ולשלוט בעד כ־100 כטב"מים בו־זמנית. אלגוריתמים מנתחים בזמן אמת את נתיבי הטיסה של האיום ומתאימים את תצורת הווילון — כלומר הכטב"מים משנים מיקום ודינמיקה כדי לחסום מסלול של רחפן תוקף. בנוסף קיימים שימוש במיפוי תלת־ממדי וזיהוי ידידות/אויב, קריטי בסביבה שבה לוחמה אלקטרונית משבשת לעתים GPS ומערכות ניווט.
יתרונות מרכזיים
עלות-תועלת: מטען נפץ קטן יחסית, עלות של אלפי דולרים ליחידה, כשלעומת טיל יקר זהו מהלך משתלם כלכלית מול גל רחפנים. גמישות וניידות: ניתן לפרוס מתחנות קרקע ניידות ולשנות במהירות את אזורי ההגנה. שימוש חוזר: חלק מכלי היירוט מסוגלים לחזור לבסיס אם לא השתמשו במטען — מה שמקטין את תצרוכת המשאבים. התאמה לשיבושים אלקטרוניים: יכולת זיהוי תלת־ממדית ואלגוריתמים חכמים מפחיתים תלות ב-GPS.
האם זה מסוכן מבחינה אתית/טכנית?
יש מי שמתריע: שימוש בכלים מתפוצצים בשכונות צפופות עלול להיוולד נזקים אזרחיים; זיהוי ידידות/אויב חייב להיות מדויק כדי למנוע טעויות. כמו כן, מערכות אוטונומיות שמחליטות על פיצוץ בשטח מעוררות שאלות חוקיות ואתיות — במיוחד בסביבות עירוניות עם אוכלוסייה אזרחית.
תגובות בינלאומיות ואופק
לפי הפרסום ב-Business Insider, גורמי ביטחון במערב עוקבים מקרוב. אם המערכת תצליח בשדה הקרב היא עלולה להפוך לתבנית ייצוא למדינות המתמודדות עם איום רחפנים זולים אך מרובים — משבר חמאס, סכסוכים אזוריים או חזיתות שבהן המהירות והכמות קובעות. מומחים בארה״ב כבר הצביעו על מגמה כוללת של מעבר ליכולות הגנה מבוססות נחילים ואוטונומיה, שבה כמות ומהירות הופכות לקריטיות לא פחות מאיכות יחידת הנשק.
מסקנה
אוקראינה מנסה להקנות לעצמה יתרון כמותי מול טקטיקה זולה אך קטלנית: במקום להילחם באיום בכל יחידתו — יוצרים לו "חומת יירוט" מהירה וזולה. אם הניסוי ילמד יעילות בשטח ויפתור את סוגיות האמינות, השליטה והזהירות האתית, העולם עשוי לראות שינוי דרמטי באופן שבו מדינות יגנו על רצועות חוף, תשתיות עירוניות ושדות קרב מפני גל מתקפות רחפנים בעתיד הקרוב.
0 תגובות