בית המשפט השלום בירושלים הכריע בתביעה אזרחית נגררת להליך פלילי, שהגיש בנק ישראל נגד אדם שהורשע בזיוף שטרי כסף, וקבע כי הנתבע יישא בפיצוי משמעותי בגין שימוש לא חוקי בעיטורי השטרות והפצתם בניגוד לדין.
השופטת מיקה בנקי פסקה כי הנתבע ישלם פיצוי בסך 240 אלף שקל לבנק ישראל בגין הפרת זכויות היוצרים. זאת, לאחר שנקבע בהליך הפלילי כי הנתבע ייצר בביתו מאות שטרות מזויפים, תוך חיקוי מלא של העיצובים שבבעלות הבנק, באופן שיטתי ובהיקף ניכר.
מהחומר שהוצג לבית המשפט עלה כי הנתבע השתמש בעותקים מדויקים של שטרות בערכים שונים, ובהם 50, 100 ו־200 שקל, ואף מכר חלק מהשטרות לסוכן משטרתי. פעולותיו יצרו חשש ממשי להטעיית הציבור ולפגיעה ביציבות המשק ובאמון בסמל המטבע הרשמי של מדינת ישראל.
הגנה על עיטורי המדינה: הפיצוי על היצירה
בנק ישראל הדגיש כי תהליך עיצוב השטרות הוא מקצועי וממושך, הדורש משאבים רבים: עיצובם נבחר במסגרת תחרות פומבית בה השתתפו עשרות יוצרים.
הדמויות שנבחרו על גבי השטרות (המשוררים) אושרו על ידי המועצה המנהלית של הבנק וממשלת ישראל. הובהר כי כל הזכויות הרוחניות והקנייניות שמורות לבנק ישראל בלעדית.
הנתבע, שהתייצב לדיון ללא ייצוג, טען כי מסר את השטרות המזויפים למשטרה וכי לא נגרם נזק לכלכלת המדינה. טענות אלו לא התקבלו.
בית המשפט קבע כי התביעה עוסקת בהפרת זכויות יוצרים ביצירות רשמיות בעלות חשיבות ציבורית, וכי עצם השימוש בשטרות המוגנים מקים עילת פיצוי על פי הוראות החוק, וזאת מבלי להפחית מחומרת מעשיו הפליליים.
לסיום, נפסק כי הנתבע ישלם לבנק ישראל פיצוי בסך 240 אלף שקל, ובנוסף הוצאות משפטיות בסך 25 אלף שקל. הכרעה זו מדגישה את אחריותו המלאה של הנתבע למעשיו ולהפרת זכויות היוצרים של המדינה.
0 תגובות