דו"ח העוני של שנת 2024 שהפפרסם לאחרונה לא הביא איתו בשורה חדשה, וזו בדיוק הבעיה. שוב הנתונים המוכרים, שוב הציבור החרדי מככב בראש הטבלאות הלא מחמיאות, ושוב 880,000 ילדים בישראל נמצאים מתחת לקו העוני ובאי-ביטחון תזונתי. בראיון לתוכנית 'דבר ראשון' עם יוסי סרגובסקי ומשה מנס, מנתח העיתונאי יהודה גליקמן את שורשי המצוקה ואת האחריות של הנציגות החרדית.
"העבודה גדולה - הפערים עצומים"
גליקמן לא חוסך בביקורת על הסטטוס-קוו של העוני במגזר: "אלו נתונים שאנחנו מכירים ב-5 השנים האחרונות. עולם כמנהגו נוהג", הוא אומר בכאב. למרות שבחים נקודתיים לשר הרווחה יעקב מרגי ("עשה עבודה מצוינת, פעל לצמצום העוני"), גליקמן טוען כי מדובר ב"פלסטר על פצע" ולא בתוכנית עומק.
"יש פה ציבור ענק שאומר: אני רוצה לחיות יותר טוב. פחות בצמצום, פחות בצפיפות. איכות חיים בסיסית - ממוסדות חינוך ועד רמת הניקיון ברחובות. בריכוזים החרדיים יש מקומות מלאי זוהמה שלא רואים במקומות אחרים".
מלכודת הגיוס: לאן נעלמו החיים עצמם?
אחת הנקודות המרתקות בראיון הייתה הניתוח של גליקמן לגבי סדרי העדיפויות של הפוליטיקאים. לדבריו, קיים אינטרס משותף – הן של הממשלה והן של הנציגים החרדים – להשאיר את הדיון סביב נושאי הליבה הבוערים כמו חוק הגיוס, במקום להתעסק בבעיות הכלכליות היומיומיות.
- סדר יום מעוות: "נוח לשני הצדדים שהמלחמות הן סביב הגיוס - נושאי 'ציפור הנפש'. שניהם תורמים למדורת הסכסוך ושוכחים את הילד החרדי שנמצא באי-ביטחון תזונתי". מבחן התוצאה: גליקמן קורא לנציגים החרדים להציב את הנושא הכלכלי כתנאי ליבה בכל ממשלה עתידית, ולא רק את נושאי הדת והמדינה.
איך מבקרים מבלי "ללכלך"?
בתשובה לשאלתו של משה מנס על הדילמה של אנשי תקשורת חרדים – איך להעביר ביקורת מבלי להיתפס כ"שמאלנים" או ככאלו ש"נהיו מהם" – מציע גליקמן מודל של עבודה מקצועית:
"התפקיד של התקשורת הוא להאיר את הנקודות האפלות ולנקות את האורוות," מסביר גליקמן. "לא ממקום של לטנף ולהצליף, אלא ממקום של לשים גבולות ולהגיד 'חברים, פה אנחנו חייבים לשפר'".
לדבריו, המפתח טמון בשימוש באנשי מקצוע מתוך המגזר: "התשובה היא להביא אנשי מקצוע חרדים שמכירים את המספרים והנתונים, בעלי ראייה מפוכחת, שיאירו את המקומות שדורשים תיקון".
צפו בראיון המלא מתוך התוכנית 'דבר ראשון'.
0 תגובות