איך קורה שבניו יורק, "בירת העולם המערבי", נבחר הלילה ראש עיר מוסלמי בעל פרופיל ׳אנטי-מערבי׳? כיצד ייתכן שדמויות בעלות אג'נדה אסלאמית משתלבות בתפקידי מפתח במערכות החינוך במערב (כמו חמיד פאטל - המפקח על בתי הספר באנגליה)?
שאלות אלו הן רק סימפטום לתופעה עמוקה הרבה יותר: העולם המערבי, כפי שהכרנו אותו ב-80 השנים האחרונות, משתנה לנגד עינינו.
הדורות של אחרי מלחמת העולם השניה, שבעיקר שאפו לבנות חיים שקטים עם בית, רכב ועבודה, הולכים ומתמעטים. במקומם קם דור חדש שכל אלה כבר לא מספקים אותו. הוא מרגיש חוסר.
החוסר הזה הוא ההסבר לכך שמאות אלפי סטודנטים באוניברסיטאות יוקרתיות באירופה וארה"ב עוטים כאפיות ומזדהים עם תפיסות עולם איסלאמיות פרימיטיביות.
הרי למה צעירים שגדלו בתרבות השפע המערבית, לומדים פילוסופיה, פסיכולוגיה או מדעי המחשב, ימשכו להזדהות עם תרבות של רצח ודיכוי?
התשובה היא אחת: האדם מחפש זהות ומשמעות!
בתמונה - מנכ"ל המשרד OFSTED בבריטניה, גוף ממלכתי שאחראי על הפיקוח בבתי הספר בממלכה הוא מופתי בשם חאמיד פאטל, מנהיג דתי איסלמיסטי שהכריח את תלמידיו ללבוש חיג'אב וללמוד קוראן. סר חאמיד פאטל נולד בבריטניה למשפחה ממוצא הודי, שהוריו היגרו לבריטניה בשנות ה-70. הוא גדל באזורים עם רמות גבוהות של מצוקה חברתית ועזב את בית הספר בגיל 16. מאוחר יותר, הוא הפך למורה, חוקר אסלאמי מוסמך, ומנהיג חינוכי.
במשך שנים, חינכו אותנו למרוץ עכברים - עבודה בשביל כסף, כסף בשביל לשלם משכנתא וליסינג - מעגל חיים שבסוף אינו מביא סיפוק ומשמעות פנימית.
במקביל, התנועה הפרוגרסיבית חלחלה לכל מקום (כולל עמוק בישראל) וקידמה אג'נדה של התנתקות מזהות לאומית ואישית, במטרה "לְשַׁטֵּחַ" מדינות, תרבויות וקהילות.
התוצאה: הדור הצעיר מרגיש חלול, ריקני וחסר ערך פנימי. לכן הוא מחפש נואשות זהות ומשמעות.
וכאן מגיעה הבעיה המרכזית שלנו:
בזמן שהמוסלמים חיזקו את זהותם כבני מוחמד ואת משמעותם כתלמידי הקוראן, מיליוני יהודים עשו את ההפך. התנתקו מהזהות היהודית, שכחו את התורה, וניסו להיות "ככל העמים": לדבר בשפות זרות, לאמץ שמות זרים, להידמות להם בלבוש ובמנהגים.
בדרך, איבדנו את הזהות הלאומית ואת המשמעות העצומה שטמונה בתורתנו הקדושה ובתנ"ך.
אז כשמתמודד לראשות עיריית ניו יורק מועמד מוסלמי צעיר וכריזמטי, שנאמן לדרך אבותיו ולזהותו הלאומית, מול מתמודד מערבי אמריקאי שמשמעותו כמו כל פוליטיקאי היא כסף-כוח-כבוד, במי יבחרו הצעירים?
אם אני צעיר מערבי המרגיש חלול ומחפש אחר זהות ומשמעות - למי אמשך?
ליהודי שמנסה להיות ׳כמוני׳, או למוסלמי שנאמן בלהט לדרכו ולזהותו?
גרוע מכך, זה גם יתכן חלק מהסיבה והגורם לשנאה והאנטישמיות כלפי מי שאמור להיות ״אור לגויים״, ובפועל הפך להיות ״כמו הגויים״ ומנסה לחקות אותם. כנראה שהעולם בסופו של דבר שונא פייק.
איך כתב מאיר אריאל?.. "הגיע הזמן שכבר תוציאו את הלשון הארוכה שלכם מתרבות המערב".
0 תגובות