אנו כבר לקראת סיומה של מערכת הגשם הראשונה בישראל, ובעודנו מצפים בכיליון עיניים לגשמים הבאים שירוו את האדמה.
זה הזמן להיזכר שישנן מדינות שבהן העננים מביאים איתם מטען יוצא דופן ומרתק: גשם של דגים. תופעה טבעית, מפתיעה ועתיקת יומין זו, המכונה "גשם דגים" היא לגמרי אמיתית ומתרחשת בתנאים מסוימים, בעיקר בקרבת הים.
תופעת גשם הדגים תועדה עוד מימי קדם, אך גם בעת החדשה יש לה עדויות ברורות. מקרה בולט של גשם דגים התרחש בטמפיקו, טמאוליפס, מקסיקו. גשם שהגיע לנפה זו כלל דגים קטנים שנפלו מהשמיים. גורמי ההגנה האזרחית בטמאוליפס אף פרסמו תמונות שהראו ארבעה דגים קטנים בתוך שקית ודגים נוספים על המדרכה.
המקרה המפורסם ביותר הוא ככל הנראה זה של יוֹרוֹ (Yoro) שבהונדורס. שם, התושבים מצפים לתופעה בין החודשים מאי ליולי ואף חוגגים את "פסטיבל גשם הדגים" המלווה בטקסים, סופות, ו"קציר" דגים מהשמיים.
גשם בעלי חיים אינו מוגבל רק לדגים. "הצנחנים החייתיים" הנפוצים ביותר שנצפו נופלים מהשמיים הם צפרדעים. ובכל זאת, ישנן עדויות על אירועי דגים בקנה מידה משמעותי: בכפר בסרי לנקה, במאי 2014, ירד גשם דגים שיצר שכבה בעובי של 5 עד 8 סנטימטרים על רחובות וגגות. כפר זה הפך את המתנה הבלתי צפויה למשתה, כשאספו יותר מ-50 קילוגרם דגים.
ההסבר הסביר ביותר לתופעה הוא מערבולות או טורנדו. מדענים מאמינים כי טורנדו החולף מעל גופי מים, המכונה לעיתים "חצוצרת מים", הוא הגורם המושך את בעלי החיים.
ההיפותזה המקובלת היא שמערבולות או סופות חזקות שואבות את בעלי החיים לגובה רב. שם, הדגים או הצפרדעים יכולים לנדוד מרחק רב בתוך העננים, עד שהרוח נחלשת או זווית הנפילה משתנה, והם משתחררים ויורדים לקרקע יחד עם הגשם.
לפעמים הדגים שורדים את המסע, ולפעמים הם נמחצים מכוח הרוחות או אפילו קופאים בשל הטמפרטורות הנמוכות. תיאוריה זו של שאיבה על ידי מערבולות הייתה גם התזה של הפיזיקאי הצרפתי הנודע אנדרה-מארי אמפר, שהיה בין הראשונים שלקחו את תופעת גשם בעלי החיים ברצינות.
תופעת גשם הדגים היא למעשה תזכורת לכוחן הבלתי נתפס של הסופות והמערבולות בטבע, המסוגלות להפוך את האוקיינוס לארגז תחמושת ולהפיל דגים מהשמיים הרחק מביתם.
0 תגובות