ראיתי אותו בעיניי. ארון קבורה עתיק, גלוסקמה קטנה, ועליה כתובת עתיקה: "שמעון בן אליעזר". לפי החופר, על גלוסקמה סמוכה נכתב "חשמ..." – חשמונאי.
עמדתי מול הממצא והרגשתי צמרמורת. האם זה באמת צאצא של בית חשמונאי? האם מול עיניי מונח שריד ממשפחת גיבורי האומה?
הסיפור מתחיל בשנת תשנ"ו (1996). בעת חפירות הצלה לקראת הרחבת כביש 443, נחשפה מערת קבורה מימי בית שני בסמוך לאתר "קובור אל־יהוד" (מכונה קברי הגימנסיה).
הארכיאולוג שמעון ריקלין (כיום עיתונאי) חשף במערה כוכים חצובים בסלע ו־22 גלוסקמאות. על חלקן נחרטו שמות ביוונית ובעברית.
הממצא עורר סערה. ריקלין דיווח שעל אחת הגלוסקמאות הצליח לזהות את האותיות "חשמ...", ובעקבות זאת הציע לזהות את המערה כמקום קבורת צאצאי החשמונאים. הכותרות רעשו.
אלא שאז הגיעו הפשקווילים. במאה שערים נתלו מודעות חריפות נגד "מחלל קברי גיבורי האומה בית חשמונאי". ריקלין, שפעל לפי כללי ההלכה, נאלץ לפנות לפוליטיקאים אברהם רביץ ויבלח"ט אריה דרעי והסביר להם שהחפירה נעשתה בהיתר הלכתי מלא.
הסערה שככה, אך הפשקוויל המקורי עדיין שמור בידי עד היום.
• • •
כיום אנחנו יודעים שמדובר אולי בצאצאים של משפחת החשמונאים.
ארון הקבורה עצמו נמצא ריק. אך עצם הכתובת, עצם השם "חשמונאי" החרוט על האבן, מעורר התרגשות. זו עדות פיזית לקיומה של משפחה שנשאה את השם הזה לאורך דורות באזור מודיעין.
הגלוסקמה מוצגת כיום במוזיאון מורשת החשמונאים במודיעין, לצד ממצאים נוספים: מטבעות מתקופת המרד הגדול ומרד בר כוכבא, עיטורי קיר מבית כנסת חשמונאי עתיק, וחותמות אבן עם כתובות ארמיות.
הביקור התקיים בחג חנוכה תשפ"ו במסגרת קורס מדריכי טיולים שכותב השורות מעביר מטעם עמותת "לשומרה".
כשעזבנו את המוזיאון, עדיין קינן בליבנו הספק – האם אי־פעם נדע בוודאות היכן נקברו מתתיהו ובניו?
- ישראל שפירא - היסטוריון ומרצה בכיר, חוקר ארץ ישראל ומדריך טיולים | מחבר הספרים 'המקומות הנדירים הקדושים והרטובים', 'עזה מאז ולתמיד', 'המקומות הקדושים בלבנון', ו'סודות המכבים' | לתגובות, הערות, לשליחת חומרים ורעיונות ולהזמנת הרצאות, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
0 תגובות