החרפת המחאות נגד המשטר באיראן מתרחשת על רקע קריאותיו של הנסיך רזא פהלווי, יורש העצר ובנו של השאה האחרון, ממקום מושבו בלוס אנג'לס לציבור האיראני להגביר את הלחץ ולצאת בהמוניו להפגנות.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
במהלך המחאה מתקשר פהלווי עם הציבור האיראני דרך סרטונים ברשתות החברתיות, וערוצי חדשות בשפה הפרסית – בהם אתר האופוזיציה "איראן אינטרנשיונל". כלי התקשורת שמתנגדים למשטר האייתוללות מבליטים את הקריאות של פהלווי לאיראנים להפגין בהמוניהם.
במהלך המחאות נשמעות קריאות כ"יחי השאה" ו"זה המאבק האחרון - פהלווי ישוב", המעידות על נוכחות מחודשת של הנרטיב המלוכני. עם זאת, בשלב זה קשה לאמוד את עומק התמיכה הציבורית בפהלווי בן ה-65, ולא ברור אם חלק משמעותי מהמפגינים מבקש להחזיר את מוסד המלוכה, או רק נאחז בדמות המזוהה עם עבר שאינו תיאוקרטי.
אז מי אתה יורש העצר או המלך לעתיד של איראן החדשה אחרי נפילת משטר האייתוללות?
ילדות בצל המלך
רזא כורש עלי פהלווי נולד ב-31 באוקטובר 1960, והוא בנו של השאה מוחמד רזא פהלווי. האב ירש את כס המלוכה מאביו, קצין שתפס את השלטון בעזרת הבריטים. מוחמד רזא ביצר את שלטונו בהפיכה ב-1953 שהייתה בתמיכת ה-CIA. הוא שיתף פעולה באופן הדוק עם האמריקנים, שמכרו לשליט האוטוקרט נשק בהיקף מיליארדי דולרים, וריגלו מאיראן אחרי ברית המועצות.
יורש העצר למד בבית הספר "רזא פהלווי", שנקרא על שמו, והוקם בתוך חומות ארמון ניוורן שבצפון טהרן. כבר בגיל 11 החל להתאמן בטיסות סולו בלימודים שמומנו בידי חיל האוויר האיראני, עד שנעשה טייס מורשה.
"גדלתי בסביבה מוגנת ומבודדת מהציבור", סיפר פהלווי בריאיון ב-1990. לדבריו, "גדלתי עם גננת צרפתייה ומאבטחים שהנחילו לי את הערכים שבהם הוריי רצו. כילד, אהבתי לשחק כדורגל. הייתי הקפטן של קבוצת הכדורגל של בית הספר. רציתי תמיד לחוות את העולם שבחוץ. פעם הצלחתי להימלט מהבית, הסתובבתי בבזאר של טהרן וחוויתי את החיים הרגילים מחוץ לחומת הארמון. המאבטח עלה די מהר על זה שברחתי לו, והחזיר אותי לארמון".
הבריחה מאיראן
ב-1978 עזב פהלווי הבן את איראן כדי ללמוד בבית ספר לטיסה בבסיס חיל האוויר האמריקאי בטקסס. שם, בארצות הברית, נודע לו על המהפכה האיראנית ב-1979, בעקבותיה עלה האייתוללה ח'ומייני לשלטון.
משפחת השאה ברחה לקהיר, ובהמשך הצטרף אליה פהלווי הבן. יומיים לאחר מות אביו ממחלת הסרטן, ב-21 באוקטובר 1980, ביום הולדתו ה-20, הוכתר פהלווי בבית משפט מלכותי שהוקם בגלות כיורש העצר.
"אני יכול להבין את הסבל והייסורים הפנימיים שלכם, ולהזדהות איתם", אמר פהלווי כשפנה לאיראנים בעת הכתרתו. "זולגות לי דמעות שאתם חייבים להסתיר, אבל אני בטוח שיש אור מעבר לחושך. עמוק בליבכם אתם יכולים להיות בטוחים שהסיוט הזה, כמו אחרים בהיסטוריה שלנו, יעבור".
במשך השנים ניסה פהלווי להשפיע על הנעשה באיראן מהגלות. ב-1986 דיווח הוושינגטון פוסט כי בסיוע ה-CIA הוא הצליח להשתלט, ל-11 דקות, על שני ערוצי טלוויזיה ברפובליקה האיסלאמית. "אני אחזור, ויחד נסלול את הדרך לאושר ולשגשוג של האומה – באמצעות חירות", הוא הבטיח באותו שידור. בשנים שחלפו הוא חי בעיקר בלוס אנג'לס ובוושינגטון, ואמו חיה בפריז.
תומכי בית המלוכה באיראן שחיים בגלות חולמים כבר שנים על חזרתה של שושלת פהלווי בשלטון, אך פהלווי ניצב עד כה בפני מכשולים שמקשים עליו לזכות בתמיכה נרחבת: הזיכרונות המרים מתקופת שלטונו של אביו, התפיסה שהוא ומשפחתו מנותקים ממולדתם, והדיכוי של משטר האייתוללות שנועד להשתיק כל התנגדות לשלטון.
הקשר עם ישראל
פהלווי מחזיק בקשרים קרובים עם ישראל. באפריל 2023 הגיע פהלווי לביקור בישראל כדי להשתתף בטקס יום הזיכרון לשואה ביד ושם, ערך פגישות עם שרי ממשלה וביקור בכותל. הוא הגיע גם לשיחת תנחומים בבית משפחת די השכולה באפרת, לאחר הרצחם של האחיות מאיה ורינה ואמם לוסי בפיגוע הירי בצומת חמרה שהתרחש במהלך חג הפסח.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
פהלווי הביע תמיכה ורצון לשלום עם ישראל גם במאי 2025, עת נאם באירוע תמיכה בישראל של ארגון TAFSIK בטורונטו, הביע את צערו על הרצחם של ירון לישנסקי ושרה מילגרם בפיגוע בוושינגטון והרחיב על פוסט של ירון שתמך בעם האיראני.
0 תגובות