התיישבות על המפה

לראשונה מאז ימי בר כוכבא: הסמכות בחברון חוזרת לידי עם ישראל

הקבינט המדיני-ביטחוני אישר שורת החלטות דרמטיות המשנות מן היסוד את המציאות המשפטית והאזרחית ביו"ש | המהלכים נועדו להסיר חסמים בני עשרות שנים, לבטל חקיקה ירדנית מפלה ולאפשר פיתוח מואץ של ההתיישבות בשטח (בארץ)

מערת המכפלה (צילום: ויסאם השלמון\פלאש90)

הקבינט המדיני-ביטחוני אישר היום שורת החלטות דרמטיות המשנות מן היסוד את המציאות המשפטית והאזרחית ביו"ש. המהלכים נועדו להסיר חסמים בני עשרות שנים, לבטל חקיקה ירדנית מפלה ולאפשר פיתוח מואץ של ההתיישבות בשטח.

אחת הבשורות המשמעותיות ביותר נוגעת לניהול הקרקעות: עד היום, בניגוד לנהוג בתוך הקו הירוק, מרשמי המקרקעין ביו"ש היו חסויים - דבר שהקשה על רכישת קרקעות ואיפשר הונאות. כעת, הורה הקבינט על הסרת החיסיון ופרסום מרשמי המקרקעין, צעד שיגביר את השקיפות ויקל על גאולת קרקעות.

בנוסף, ביטל הקבינט את החוק הירדני האוסר על מכירת מקרקעין ליהודים. עד היום, יהודים נאלצו לרכוש קרקעות רק דרך חברות רשומות ובכפוף ל"היתר עסקה" מסורבל מהמנהל האזרחי. מעתה, בוטלה הדרישה להיתר עסקה ובוטל האיסור על מכירה לזרים, מה שיאפשר ליהודים לרכוש קרקע ביו"ש בדיוק כפי שהם רוכשים בתל אביב או בירושלים. לצד זאת, בוטלה הדרישה לרישיון עסקה מאת קמ"ט רישום מקרקעין, ובמקומה ייקבעו תנאי סף מקצועיים בלבד, מה שיוביל להסרת חסם משמעותי בשוק הנדל"ן המקומי.

דרמה גדולה לא פחות נרשמה בגזרת עיר האבות. לאחר שנים של גרירת רגליים מצד עיריית חברון הפלסטינית, הוחלט על העברת סמכויות רישוי הבנייה ביישוב היהודי, במערת המכפלה ובמקומות הקדושים הנוספים בעיר, מידי העירייה ישירות למוסדות התכנון של המנהל האזרחי. המשמעות היא שלא יהיה עוד צורך ב"משיכת סמכויות" נקודתית בכל פעם שרוצים להנגיש את המערה או לבנות בעיר ליהודים, והליכי התכנון יהפכו ליעילים ועצמאיים. במקביל, הוחלט על הענקת סמכויות מוניציפאליות מלאות למנהלת חברון, שתוכל מעתה לטפל באופן ישיר בצרכי המתיישבים ובמניעת מפגעים, ללא תלות במנגנונים הפלסטיניים שעד היום דרשו פרוצדורה מורכבת ומתסכלת.

גם מתחם קבר רחל זוכה לשדרוג אזרחי במסגרת ההחלטה; בשל מיקומו בתוך השטח המוניציפאלי של בית לחם, המתחם סבל מחוסר במתן שירותים בסיסיים. כעת אישר הקבינט הקמת מנהלת מוניציפאלית ייעודית למתחם קבר רחל, שתהיה אחראית על ניקיון, פינוי אשפה, גינון ותחזוקה שוטפת.

במקביל, המדינה מעלה הילוך במלחמה על שטחי המורשת והסביבה: הוחלט להרחיב את פעולות הפיקוח והאכיפה גם לשטחי A ו-B בכל הנוגע לעבירות מים, פגיעה באתרי ארכיאולוגיה ומפגעים סביבתיים המזהמים את האזור כולו.

החלטה אסטרטגית נוספת היא חידוש הוועדה לרכישת קרקעות. המנגנון, שחדל לפעול לפני כ-20 שנה, יחודש מעתה ויאפשר למדינת ישראל לבצע רכישה יזומה של קרקעות ביהודה ושומרון - צעד שנועד להבטיח את עתודות הקרקע להתיישבות לדורות קדימה.

ראש המועצה המקומית חברון, איל גלמן מסר לאחר ההחלטות: "אני שמח לבשר בחסדי ה' שעם ישראל מרחיב ומעמיק את האחיזה שלו בעיר חברון ובבית לחם. עם ישראל חוזר לנחלתו בהרי ישראל ובערי ישראל".

האם הכתבה עניינה אותך?

כן (95%)

לא (5%)

תוכן שאסור לפספס:

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

5
הזוי שרק עכשיו...
צבי הירש
4
ברוך השם סוף סכל סוף מתחילים משילות בא"י התנכית
הלב היהודי
3
סוף סוף
עומר

אולי גם יעניין אותך:

עוד בבארץ: