לא כל יום מפציץ צה"ל גשר עתיק המוזכר בתשובות חכמי צפת בתקופת תור הזהב, אבל זה בדיוק מה שקרה. בתחילת השבוע צה"ל הפציץ את גשר אל קסמייה על נהר הליטאני. מגשר אל־קסמייה בנהר הליטני אנו למדים על הקשר היהודי רב השנים של העם היהודי להר הלבנון כדלהלן.
נהר הליטני הוא הנהר הארוך ביותר בלבנון. הוא עולה ממערב לבעלבכ, יורד לאורך עמק הבקאע, ובדרום המדינה מבצע פנייה חדה מערבה – "ברך הליטני" – עד שהוא נשפך לים התיכון מצפון לצור. הקטע התחתון נושא בערבית את השם קאסמייה, והגשר מחבר את דרום לבנון לצפונה.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
בתשובות חכמי צפת במאות ה-16 וה-17 – תקופה המכונה אצל היסטוריונים "תור הזהב הצפתי" – עלו לצפת רבים ממגורשי ספרד. הסנהדרין הוקמה, וההרגשה הייתה של אתחלתא דגאולה. התורה פרחה ופעלו בצפת גדולי ישראל כמרן רבי יוסף קארו, האריז"ל, הרמ"ק, הרדב"ז ועוד רבים. יהודים חיו אז בכל מרחב הגליל כולל הר הלבנון, ולא רק בתחומיה המצומצמים של מדינת ישראל העכשווית.
בסביבות שנת ש"ס (1600) נשלחה שאלה למקובל רבי משה גלאנטי על קרקעות יהודים שנמצאות "מהנהר קאסומיה להלן לצד צידון", והדיון נסב סביב הלכות שמיטה - כלומר יהודים החזיקו בקרקעות בדרום לבנון וקיימו בהן מצוות התלויות בארץ. גם המהרי"ט, הלא הוא רבי יוסף מטראני, קובע בבירור בדיון על גבולות הארץ: "פה צידון לעולם החזיקו בה שהיא חוצה לארץ, מן הנחל הנקרא בערבית וואדי אלקסומיא". שני הפוסקים מזכירים את הנהר ואת הגשר אל-קסמייה שצה"ל הפציץ השבוע.
לפי כל הפוסקים גבולה הצפוני של ארץ ישראל הוא אי שם בהר הלבנון, וגם הפוסקים המצמצמים את גבולה הצפוני בוודאי שהוא עובר בליטאני הנזכר כ"הנהר" במשנה מסכת שביעית בדיון על גבולות הארץ.
הנוכחות היהודית לא הייתה רק על דפי השו"ת. מפות בריטיות עתיקות מציינות סמוך לגשר אל-קסימיה את "חאן אל-יהוד" – אכסניית היהודים – ואת "בורג' אל-יהוד" – מצודת היהודים. כשאספתי מקורות ועדויות לספרי הרביעי "המקומות הקדושים בלבנון"[1] (בוקפוד תשפ"ה, פורסם לראשונה כפרקים באתר "כיכר השבת"), נמצאתי למד על אתר יהודי מרשים צמוד לגשר זה 'בורג' אל – יהוד'. בורג' הוא כינוי למבצר, וכך עולה שיהודים לא רק חיו בצמוד לגשר קאסמיה בנהר הליטני, אלא שהחזיקו בו והחזיקו ברשותם מלון וגבו אגרת שמירה לעוברים בו.
לעדות זו מצטרפת עדותו של הגאוגרף הרב פרופ' אברהם ברוור (שהדריך את סיורי ישיבת סלבודקא בדרום הר חברון באותם השנים), אשר ציין בספרו "הארץ" משנת 1929 כי יהודי חצביה ראו עצמם כחלק בלתי נפרד מהארץ, ונהגו לקבור את מתיהם בבקעת עיון (כיום בתוך מדינת לבנון) מתוך אמונה שזו "אדמת ארץ ישראל" הקדושה.
מעניין שהתנועה הציונית בחלקה דרשה שגבולה הצפוני של מדינת ישראל יגיע עד הליטני – ולא ברור האם זה היה משיקולי ביטחון או משיקול הלכתי לאור מקורות חז"ל שגבול ארץ ישראל עובר שם. ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון כתב במאמרו "גבולי ארצנו ואדמתה" שבקובץ "אנחנו ושכנינו" כי "נהר הליטני הוא הקו המבדיל בין שני חלקי הארץ" וכי "גבול צפון של ארץ ישראל צריך איפוא להיות הנהר קסימיה".
לאור ההתקפות של מחבלי חיזבאללה בשנים האחרונות, נדרשה מדינת ישראל לצאת למתקפה. שר הביטחון ישראל כץ הורה להשמיד באופן מיידי את כל הגשרים מעל נהר הליטני המשמשים לפעילות טרור, במטרה ליצור "חסימה הרמטית" שתמנע מעבר של מחבלי חיזבאללה ואמצעי לחימה לכיוון הגבול עם ישראל. כך, לאחר אזהרת פינוי רשמית של דובר צה"ל בערבית, הופצץ גשר אל-קאסמיה ונהרס.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
הגשר שעמד על הנהר שחכמי צפת כתבו עליו, שיהודים חצו אותו מאות שנים, שמפות בריטיות תיעדו לידו בתי מלון ומבצרים יהודיים – הפך לאבק לאור ששימש כגשר להעברת אמל"ח כנגד יהודי הגליל.
[1] הספר פורסם בעריכה מחודשת ובהוספת מקורות רבים מאת כותב השורות, ד"ר יצחק עומרי עבאדי, וחוקר ארץ ישראל מאיר רוטר השם ישלם להם פועלם כפל כפליים.
- ישראל שפירא - היסטוריון ומרצה בכיר, חוקר ארץ ישראל ומדריך טיולים | מחבר הספרים 'המקומות הנדירים הקדושים והרטובים', 'עזה מאז ולתמיד', 'המקומות הקדושים בלבנון', ו'סודות המכבים' | לתגובות, הערות, לשליחת חומרים ורעיונות ולהזמנת הרצאות, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
0 תגובות