
במהלך עריכת השולחן הטהור לרגל "זאת חנוכה", בהיכל בית מדרשו הגדול בגבעת זאב בירושלים, התייחס האדמו"ר מקארלין סטולין באריכות לאחד הנושאים הבוערים ביותר על סדר יומו של הבית היהודי בדורנו – השימוש במכשירי הטכנולוגיה וההתמודדות עם פגעיהם.
בדבריו, הציג האדמו"ר גישה המשלבת הכרה במציאות החיים, לצד דרישה בלתי מתפשרת לזהירות ולקדושה.
בפתח דבריו, הבהיר האדמו"ר, כי המציאות השתנתה וכי המכשירים הטכנולוגיים הפכו לחלק בלתי נפרד מחיי היום-יום.
"הגענו למצב שאין אדם שיאמר שאפשר להסתדר בלי מכשירים", אמר האדמו"ר, "אי אפשר להסתדר, צריכים אותם. אבל לשם כך יש סינונים, וצריכים להשתמש בהם".
האדמו"ר הדף את הגישה השוללת לחלוטין את עצם השימוש במכשירים כפתרון יחיד, והשתמש במשל מעולם המעשה: "מי שיצעק שזו סכנה – הרי גם לנסוע ברכב זו סכנה, ולא חסרים דברים אחרים בעולם שהם סכנה. כשם שלא יגידו לאדם לא לנסוע ברכב בגלל הסכנה שבכביש, כך אי אפשר למנוע לחלוטין מלהשתמש במכשירים".
לצד ההכרה בצורך הטכנולוגי, סייג האדמו"ר את הדברים והפנה קריאה לאברכים הצעירים המקימים את ביתם. האדמו"ר הדגיש כי המכשיר אינו "מצווה" או הכרח למי שאינו זקוק לו באמת.
"אברך שזה עתה התחתן", הסביר האדמו"ר: "לא צריך לרוץ מיד לקנות מכשיר. זו לא מצווה. יש להשתמש במכשירים למה שצריך באמת, לצרכי עבודה וסידורים חיוניים, ולא סתם בשביל 'שטויות' ובזבוז זמן".
בהמשך דבריו, עורר האדמו"ר את החסידים כי לצד המאמץ האנושי והסינון הטכנולוגי, הכלי החזק ביותר של היהודי הוא התפילה: "צריכים להתחנן ולבקש מהשי"ת שישמור עלינו, על עוללנו ועל טפנו, אנו צריכים לחיות מתוך ישרות הלב", הפטיר הרבי לסיום.





0 תגובות