שבועות ספורים לפני הבחירות הגורליות באוגנדה, הממשלה מהדקת את השליטה על מרחב המידע הדיגיטלי. לאחר פגישה פומבית וחיובית בין הנשיא יוורי מוסווני לנציגי חברת Starlink, התקבלה החלטה מפתיעה: הצבא הופקד על אישור ייבוא ציוד האינטרנט הלווייני. המהלך מעורר חששות גוברים לניגוד עניינים ולפגיעה בחופש המידע לקראת יום הבוחר.
באוגנדה, לקראת הבחירות הצפויות ב־15 בינואר, האינטרנט אינו רק תשתית טכנולוגית – אלא זירה פוליטית רגישה. אלפי אזרחים במדינה מסתמכים על שירותי Starlink בשל תשתיות מקומיות איטיות ויקרות, במיוחד באזורים כפריים. על רקע זה הודיעה הממשלה על החמרת ההגבלות על ייבוא הציוד הנדרש להפעלת השירות.
ההתפתחות האחרונה מפתיעה במיוחד לנוכח האירועים שקדמו לה. רק לאחרונה נפגש הנשיא מוסווני עם נציגי Starlink בבית הממשלה בנאקאסרו, ושיבח את תרומת החברה לאספקת אינטרנט מהיר וזול לאזורים מבודדים. אולם האווירה החיובית התחלפה במהירות בצעדים רגולטוריים נוקשים.
על פי מזכר פנימי מהימים האחרונים, הורתה רשות המסים של אוגנדה (URA) לכל קציני המכס לעצור לאלתר את כניסת ציוד Starlink למדינה. שחרור הציוד הותנה בקבלת אישור בכתב מהמפקד העליון של כוחות ההגנה של אוגנדה (UPDF), צעד שממקם את הפיקוח בידי הצבא.
הממשלה מסבירה את ההחלטה בשיקולי ביטחון ובצורך בפיקוח רגולטורי, אך במסמך הרשמי לא נמסרו נימוקים מפורטים. באופוזיציה, בראשות הפוליטיקאי וכוכב הפופ לשעבר בובי ויין, מזהירים כי מדובר בהכנה ל"האפלת אינטרנט" מכוונת ביום הבחירות – תרחיש שכבר נצפה במדינות אחרות באזור.
לצד החשש הפוליטי, עולה גם שאלת ניגוד העניינים. דיווחים בתקשורת המקומית מצביעים על כך שבנו של הנשיא, מוהוזי קאינרוגאבה, דמות בכירה בצבא, שולט בפועל בייבוא ציוד התקשורת, עובדה שמטילה צל על עצמאות מנגנון הפיקוח.
הנשיא מוסווני, בן 81, מבקש להאריך כהונה שנמשכת כבר קרוב לחצי מאה. בעידן שבו גישה חופשית למידע בזמן אמת עשויה להשפיע על תוצאות הבחירות, הכפפת טכנולוגיית הלוויין של אילון מאסק לפיקוח צבאי הדוק נתפסת כמהלך שעשוי לשנות את כללי המשחק.
נכון לעכשיו, ייבוא הציוד תקוע, וכל מבקש חיבור לשירותי Starlink נדרש לעבור דרך אישור צבאי. השאלה המרכזית שנותרה פתוחה היא האם מדובר בצעד ביטחוני לגיטימי – או באמצעי מתוחכם לשליטה בזרימת המידע ברגע הפוליטי הרגיש ביותר. התשובה לכך עשויה להתברר ב־15 בינואר.
0 תגובות