נתחיל מהסוף, והנה לכם הכותרת הראשונה: "טוב" לא מתמודדת בשלב זה לבחירות הארציות. הסיבה לכך פשוטה והיא כיון שנכון להיום אין לנו את די הקולות הנדרשים בכדי לעבור את אחוז החסימה. יש לנו תמיכה של כ- ארבעים אלף קולות, אולי אפילו יותר, אך אחוז החסימה הינו שלשה מנדטים לערך שאותם כרגע אין לנו. לא הקמנו את "טוב" בכדי לגנוב קולות ולזכות לתשומת לב ציבורית שלא תוליך לשום מקום. כבר היו בעבר, וישנם גם כיום, כאלה שמקימים "מפלגות מדף" בכדי לאיים, ליצור באז תקשורתי, ולהיעלם אל תהום הנשייה. לא בשביל זה באנו לכאן.
"טוב" הוקמה בעקבות צרכים אמיתיים של חלק מכובד מן הציבור החרדי. היא הייתה תוצאה טבעית להתנהלותה של הפוליטיקה החרדית בשנים האחרונות. הדחפים להקמתה באו מלמטה, מהקהל הרחב במובן הפשוט של המילה, והיא פועלת כל העת לשם השגת המטרות אותם הציבה לעצמה. "במקום שאין אנשים השתדל להיות איש", אומרת המשנה, ואף אנו אומרים - במקום שמתעלמים השתדל להדגיש. במקום שמסתירים השתדל לדבר בקול ברור. ל"טוב" ישנה אמירה מובחנת וייחודית שלא נשמעת במקומות אחרים. את האמירה הזו אנו מתכוונים להמשיך ולהשמיע, והנה לכם הכותרת השנייה:
"טוב" תהיה מעורבת בכל מערכת הבחירות הארציות הנוכחית. עד היום התייחסו לאדם החרדי כבעל "זכות הצבעה" בלבד, קולו ממילא נתון למפלגות החרדיות ואין צורך אמיתי להאזין לדרישותיו. אנו מעוניינים שבמערכת הבחירות הנוכחית יביטו עליו כעל בעל "זכות בחירה": יש לו דרישות והם צריכות לקבל התייחסות מהנבחרים.
במהלך מערכת הבחירות אנו נשמיע את קולנו במגוון רחב של תחומים ונביא את הפוליטיקאים החרדים להתייחס אליהם. לא אנו נקבע איך הם יבחרו לענות לדרישות שנעלה, אבל נעשה כל מאמץ בכדי שהם לא יוכלו להמשיך ולהתעלם מהבעיות. תהיה כאן מערכת בחירות אמיתית וסוערת: הציבור ישאל שאלות, המתמודדים יידרשו להשיב. לאחר הבחירות, עם תחילת כהונתם, נשב ונתבונן האם הם אכן מקיימים את שהבטיחו.
בכוונתנו להעלות על סדר היום בתקופה מכריעה זו שורה של נושאים שלא זוכים להתייחסות הראויה להם:
מוסדות החינוך שמפלים בנים ובנות, על רקע עדתי או בשל עיסוק הוריהם. הם עושים זאת בצורה סדירה והטיפול בהם הוא בכפפות של משי. אנו לא רוצים ש"משרד החינוך" יהא זה שיבוא לטפל ולמגר את הפגע הרע הזה, זו צריכה להיות בעיה של הממסד החרדי והוא זה שצריך לפתור זאת בצורה חדה וברורה.
מוסדות חינוך המיועדים לבניהם של הבעלי-בתים, החרדים העובדים לפרנסתם. הם אינם בנים חורגים של החברה החרדית אלא בשר מבשרה כמו כל אחד אחר. המוסדות שלהם צריכים לקבל את התקצוב המגיע להם בדין ולא בחסד. העומדים בראש הפירמידה הם אלו שצריכים לשנות את המדיניות מן הקצה אל הקצה ולהשפיע בכך על כל שרשרת התקצוב החרדית. כעת, בתקופת הבחירות, בכוונתנו לשאול אותם מה הם עומדים לעשות עם המנדט שניתן להם במהלך הכהונה הבאה.
לצד הנושאים החשובים הללו, אנו מעוניינים להשמיע את קולנו בסוגיה מכרעת שעומדת להיות ליבת מערכת הבחירות בישראל -
יחסי החברה והדת: במהלך השנה האחרונה רבו הקולות הטוענים לחוסר שוויון ואי-השתלבות של המגזר החרדי בשוק העבודה. הפוליטיקאים החרדים התעלמו לחלוטין מן הנושא הזה. הם לא השיבו על הטענות בצורה ברורה אלא בחרו להמשיך ולדחות את הקץ. בסוגיית הגיוס, כמו בסוגיות אחרות של יחסי דתיים-חילוניים, הם לא עושים דבר מלבד לטמון את הראש בחול. לאורך כל השנה האחרונה לא הייתה שום חשיבה מסודרת שמתיימרת להציג פתרון מוסכם על הכל. בנקודה הזו נכשלו הפוליטיקאים שלנו כישלון חרוץ.
העובדה כי המערכה הפעם תתמקד ביחסי המגזר החרדי והמדינה מועילה למפלגות החרדיות לגייס תמיכה מירבית ביום פקודה, אך האם אנו, כחברה חרדית היושבת בארץ ישראל, מעוניינים כי יישמעו כנגדנו טענות שכאלו? האם אנו לא אמורים להפעיל מחשבה כיצד להסביר ולהסדיר את השתלבותנו בצורה הטובה ביותר?
והלא הנתונים ברורים וקיימים לפנינו: 7000 סטודנטים התחילו השבוע את שנת הלימודים האקדמית שלהם. יותר ויותר חיילים חרדים משתלבים בשירותי שח"ר. מצב התעסוקה במגזר שלנו נמצא במגמת עלייה.
אבל כל זה קורה ללא התערבות וסיוע של העסקנים החרדים. מצידם, אין שום התייחסות מוסדרת לתופעה שמתרחשת בתוך ביתם שלהם. משרדי הממשלה השונים וארגונים חוץ-פרלמנטריים פועלים במרץ במגוון של פרוייקטים מסוג זה, אך המפלגות החרדיות עצמם, שאמורות להיות הראשונות לסייע בעניין, הולכות במסלול מקביל ולא מוכנות להיפגש פנים בפנים אל מול המציאות. הם מעדיפות להמשיך ולזעוק "הצילו", במקום לשבת ולנסות באמת להסדיר את הבעיות הבוערות.
"טוב" לא מבקשת את הקול שלכם הפעם, "טוב" תדאג להשמיע את הקול שלכם.
(הביא לדפוס: מענדל גרוזמן)