"מכאן אנחנו זועקים בקול רם לשמים - אנא רבונו של עולם, תרחם עלינו, קח מעלינו את הגזירה הזאת", כך זעק ראש ישיבת "עטרת ישראל" הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי, בסוף השבוע, בכיכר האדומה, במוסקבה.
ראש הישיבה, חבר מועצת גדולי התורה, הגיע בסוף השבוע למספר ימים למוסקבה, כאורחו של הרב הראשי פנחס גולדשמידט, לחזק את בני הקהילה היהודית ולגייס כספים עבור הישיבה.
ביקורו זה של הגרב"מ אזרחי מתרחש 25 שנה לאחר ביקורו האחרון במקום.
ביום שישי, ביקר הרב אזרחי בכיכר האדומה, בקרמלין במוסקבה, ונשא משם זעקה נרגשת עבור עולם התורה בישראל, אשר מעל ראשו מרחפת גזירת הגיוס.
תמליל זעקתו המלאה של הגרב"מ אזרחי:
"אי אפשר שלא להזכיר כאן את הבעיה הבוערת, את הגזירה המרחפת מעל ראשינו, ראשינו הכוונה לראשי בני התורה בארץ. אנשים לא מבינים, לא יודעים, שהתורה היא בעצם המקיימת אותנו, את ארצנו, את מולדתנו, את מדינתנו, את כל היהדות ואולי זה מרכז בכל העולם כולו.
"ועכשיו מרחפת שם גזירה על ראשינו, שרוצים להצר ולחנוק את גבולות התורה על-ידי גירת הגיוס על בני הישיבות, גזירה נוראה, עכשיו כשבכל העולם מתעוררים, בכל העולם כבר נלחמים, זועקים לשמים, כי למישהו אחר אין למי לזעוק, רק לשמים, ורק הוא, ואנחנו בטוחים שהקדוש ברוך הוא יועיל וייקח מעלינו את הגזירה הזו.
"אבל אי אפשר היה כאן, כשאני עומד ומדבר כאן, בקרמלין, שאנחנו לא נדבר על הדבר הזה שמצטרף לכל מיני דברים אחרים שהיו כחרב שאינה מתהפכת על ראשיהם של כלל ישראל.
"מכאן אנחנו גם כן זועקים לשמים, וגם זועקים לאחינו - עשו כל מה שתוכלו, אנחנו צריכים להראות את האכפתיות שלנו, כואב לנו הדבר, וכשכואב צועקים, ואם לא צועקים סימן שלא כואב, כך לימד אותנו רבינו מתוך זה שאיוב ששתק נידון בייסורים, לא עלינו.
"למה הוא נידון בייסורים, הרי הוא בסך הכל שתק. אמר הרב מבריסק, שהוא נידון בייסורים משום שכשהיו לו ייסורים הוא זעק לשמים ואז שאלו אותו מדוע אתה זועק מה אתה מועיל, אז הוא אמר כשכואב צועקים. אם כשכואב צועקים, מדוע שתקת אז בתוך מצרים, זה נקרא 'איוב ששתק', איוב ששתק נידון בייסורים.
"ואנחנו לא רוצים להיות שותקים, ורוצים להינצל מייסורים, שלא יבואו עלינו חס ושלום, אנחנו זועקים, ומכאן אנחנו זועקים בקול רם לשמים - אנא רבונו של עולם, תרחם עלינו, קח מעלינו את הגזירה הזאת, ונצליח להיות תורה פורחת, נמשיך להיות, בין כה וכה אנו בטוחים שנמשיך להיות כך, אבל אנחנו דואגים כיצד זה יהיה, מתוך איזה מצב, תקל עלינו את העול את המעמסה, אתיו הזעקה שאני מצרף לזעקה הכללית".
0 תגובות