"החרדים החדשים" או בשמותיהם המשודרגים "חרדים עובדים" ו"חרד"קים", מאופיינים בין היתר בלבושם השונה מזה המקובל במגזר. בשנים האחרונות, אופיינו בני המגזר החדש גם ובעיקר כ"לובשי חולצות כחולות". כעת, עם מותה של תנועת 'טוב' בבחירות המקומיות, יש מי שקורא להם לחזור לקוד הלבוש החרדי המקובל - שחור לבן, מגבעות וכובעים.
"במוצאי הבחירות, ראיתי את תוצאות הבחירות בערים שונות בארץ. מיד חיפשתי את מי שהייתה נראית לפני חמש שנים כעומדת לשנות את החברה החרדית - תנועת טוב" כתב אביגדור רבינוביץ, כוכב רשת חרדי המפעיל פרויקט תעסוקה לחרדים - בחשבון הפייסבוק שלו.
"שמתי לב" המשיך רבינוביץ, "כי מה שהיה נראה כחלום הגדול נמוג כדרכו של חלום. עיר ועוד עיר, כישלון ועוד כישלון. נזכרתי בוויכוחים הרבים שניהלתי עם חברים ומכרים, האם הדרך לשנות תהליכים בציבור יכולה להיעשות על ידי 'טוב' או לא, ונראה שהציבור הצביע ברגליו".
"כעת, חובתה של מפלגת האם 'דגל התורה' להוכיח כי גם ציבור החרדים העובדים מהווה חלק אינטגרלי ממנה ולהוכיח את אחריותה ודאגתה לציבור זה" הוסיף.
בשלב זה, סיפר רבינוביץ לחבריו על שיחה שערך עם ידיד, ועסקה בנושא "החרדים החדשים" והתנערותם של העסקנים מאותו ציבור, לטענתו. "אנחנו מדברים תמיד על כך שהעסקונה החרדית המיינסטרימית מתנערת מאחריותה ולא ממלאת את חובתה כלפינו, אבל אנחנו שוכחים לא פעם מהחלק שלנו בעסקה" צוטט רבינוביץ את בן שיחו.
"תראה" המשיך להסביר עמיתו של רבינוביץ, "הרבה מהחרדים היוצאים לשוק העבודה, הופכים ל'חרדי בודד', ושוכחים את חובתם הציבורית למגזר אליו הם רואים עצמם משתייכים, שים לב, כמה מהחרדים שיצאו לשוק העבודה או לאקדמיה, זנחו את לבושם הישן והתחילו לחקות את הלבוש החילוני. אינני מדבר על הנושא ההצהרתי, האם בכך אני מצהיר כי אורחות הציבור אליו אני משייך עצמי לא מדברים אלי, או לא. אני מדבר כאן על משהו הרבה יותר שולי אבל בעל השפעה ציבורית משמעותית".
"תאר לעצמך, שכל חרדי היוצא ללימודים או לעבודה היה ממשיך להתלבש בשחור לבן ומקפיד ללבוש חליפה ולחבוש כובע, הרי אז היה מתברר לאזרח המצוי כי מי שנראה בעיניו 'חרדי מחמד' ו'הלוואי שכל החרדים היו כמוהו' הנו חלק בלתי נפרד מהציבור החרדי. אין ספק כי במצב כזה, בו האזרח הממוצע היה נתקל בחרדי אורגנלי בצמתים שונות בחייו, בעבודה, באזרחות, באקדמיה ובתקשורת, הוא לא היה ממהר לקבל את הסיפורים על החרדי הפרזיט".
"אין ספק כי לפני שאנו דורשים מאחרים אחריות ציבורית גם עלינו לגלות אותה. אני זרקתי את החולצות הכחולות" כתב רבינוביץ והפתיע את חבריו.
חרדי עובד עמו שוחחנו, דחה את הדברים ואמר כי לקוד הלבוש יש אמנם חשיבות, אולם הוא לא משליך על מחוייבותו של הפרט כלפי המפלגה המבקשת לייצג גם אותו, ובטח שלו על היחס האמור להיות בין המפלגה לפרט.