כותרת אתרי האינטרנט החרדים ובראשם 'כיכר השבת' מספרים על גיבוש יוזמה בקרב מוסדות חינוך חרדיים השייכים לזרם הליטאי לפטר מלמדים ומחנכים, כמו גם מורות מן הסמינרים, אשר הצביעו למפלגת בני תורה. זאת, באם לא יחתמו על הצהרה המשתמע ממנה כי אמנם הצביעו למפגלת בני תורה וכי הם מצרים על כך ולא יעשו זאת בשנית.
כמעט מיותר לציין, כי המדובר, ככל הנראה, בצעדי ענישה של גורמים מקרב מפלגת דגל התורה כנגד תומכי מפלגת בני תורה. זאת, עקב ההישגים (היחסיים) אותן השיגה בני תורה בבחירות לרשויות המקומיות בערים: ירושלים מודיעין עילית ובני ברק.
מאותן כתבות לא ברור האם הגורמים המקדמים נועצו בעורכי דין בתחום יחסי העבודה בטרם הציגו את היוזמה בפני גדולי ישראל מהזרם הליטאי, הגראי"ל שטיינמן והגר"ח קנייבסקי. יחד עם זאת, נראה כי אם אכן תיושם היוזמה ככתבה וכלשונה המדובר יהיה בפיטורין ממקום העבודה עקב הבעת דעה פוליטית. עקב כך, צפויה אותה יוזמה להיתקל בקשיים מרובים שעה שמנהלי המוסדות יבואו ליישם אותה.
שכן, ניסיון העבר מלמד במחלוקות פנימיות ברחוב החרדי פונים הצדדים למערכת המשפט החילונית על מנת שתכריע בעניין. כך למשל במחלוקת סביב ההנהגה בישיבת פוניבז' ובעיתון 'יתד נאמן'. לכן, יש להניח כי אותם מורים ומורות מפוטרים יקבלו היתר מגורם רבני בעל השפעה לפנות לבית הדין לעבודה לשם עמידה על זכויותיהם.
אם אכן כך, הרי שבתי הדין לעבודה רואים בחומרה יתירה פיטורין עקב דעות פוליטיות. יתר על כן, בית המשפט העליון אף התבטא כי פיטורין על רקע פוליטיים חמורים יותר מבחינת החוק אף ממינויים על רקע פוליטי שהינם עבירה פלילית (ועל כך בהמשך הכתבה). כמו כן, בית המשפט העליון אף נתן תוקף לקביעה כי במקרה של פיטורין על רקע פוליטי: "אין בתי הדין מקשים בתחום הראייתי, ומסתפקים "בחשד סביר להיות המינוי נגוע בשיקולים פוליטיים כדי לערער את חזקת כשירותו ולדרוש הוכחה שהמינוי נבע משיקולים ענייניים"" (בג"ץ 4284/08 שמואל קלפנר נ' חברת דואר ישראל, סעיף כ"ג לפסק הדין)
יתר על כן, לא רק שמי שפוטר על רקע פוליטי יזכה לפיצויי פיטורין מוגדלים, לעיתים בהיקפים של מאות אלפי ₪ (כמובן, תלוי בוותק שצבר העובד), אלא כי ייתכן ובית הדין לעבודה אף יורה למוסד שפיטר את המלמד/מורה בסמינר להשיבם לעבודה. לכן, יישום מלא של היוזמה לפטר ממוסדות החינוך עובדים המזוהים עם מפלגת בני תורה יכולה לא רק להסב נזק כלכלי כבד לאותו מוסד אלא אף לאיים על עצם קיומם של אותן מוסדות, כלכלית וחינוכית.
כך לדוגמא מוסד שתקציבו כמה מיליוני ₪ המפטר משורותיו מספר מורים בעלי ותק של עשר שנות עבודה שהצביעו למפלגת בני תורה. כאמור לעיל, הסיכוי כי המחלוקת בין הצדדים תלובן בדין תורה בבית דין רבני נמוך. זאת עקב חוסר האמון בין הצדדים. לכן, אותם עובדים יפנו לבית הדין לעבודה הקרוב למקום מגוריהם. בתביעתם יוכלו לבקש את הסעדים הבאים: השבה למקום עבודתם ו/או פיצויי פיטורין מוגדלים ו/או (כסעד חלופי), כאמור בהיקפים של מאות אלפי ש"ח לכל אחד.
עקב הגשת התביעה יוכלו לבקש עיקול זמני על כספי אותו מוסד לשם הבטחת הפיצויים אם יזכו בתביעתם. כמעט למותר לציין, כי מצבם הכלכלי של מוסדות תורניים רבים הינו בכי רע, ומבחינת סדרי הדין הנהוגים בבתי המשפט זוהי דווקא סיבה מצדו של בית הדין להיענות לבקשה. שכן, אכן ישנו חשש סביר שאותן מוסדות לא יוכלו לשלם את פסק הדין, אם ייפסק בסופו של דבר לחובתם ולטובת המורים המפוטרים. לאור דברי בית המשפט העליון שהובאו לעיל הרי שאף סיכויי ההצלחה בתביעה יהיו גדולים יחסית. ממילא, יש לבקשה להטלת העיקול סיכוי גדול להתקבל.
כך, אותו מוסד שפיטר את מוריו עלול להיתקל בעיקול בהיקף של מאות אלפי ₪ אשר יוטל על חשבונות הבנק שלו, כמו גם על כל חשבון אחר שייפתח אותו מוסד. עיקול זה ימנע העברת כספים ממשרדי הממשלה השונים או מהרשויות המקומיות וישתק, הלכה למעשה, את פעילות אותו מוסד. לחילופין, אם יתבקש סעד של השבה למקום העבודה או הוצאת צו שימנע את הפיטורין באופן זמני, וכאמור סביר שיתקבל, הרי שתהיה בכך פגיעה של ממש ביכולתה של הנהלת המוסד להשליט את מערכת האמנות הערכים בהן הוא דוגל, ומבחינה זאת לתת 'על מגש של כסף' ניצחון מוראלי ומשפטי דווקא ואותם מורים בכלי השקפה מנוגדת לזאת של העומדים בראש המוסד.
לכן, יש להניח כי על אף המימד ההצהרתי של היוזמה, לאור הקשיים המשפטיים בהם ייתקלו מנהלי המוסדות בבואם ליישמה, הרי שספק רב אם יישמו אותה ככתבה וכלשונה.
יתר על כן, העומדים מאחורי היוזמה ומנסים לקדם אותה בקרב גדולי ישראל, מסתכנים בחקירה פלילית אשר עלולה להתפתח לכתב אישום כנגדם.
שכן, סעיף 122 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב] התשכ"ט-1969, וסעיף 88 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה 1965, מגדירים עבירה של איום על בוחר כי יבולע לו אם יצביע או ימנע מלהצביע לרשימה מסוימת כעבירה פלילית שעונשה חמש שנות מאסר. אמנם, היוזמה התגבשה לאחר הבחירות אך ברור כי כוונתה לפגוע בכוחה האלקטורלי של מפלגת בני תורה במערכת הבחירות הבאה. ממילא, לא יקשה על צד שיתנגד ליוזמה להצביע על נקודה זאת בפני מערכת אכיפת החוק.
גם מן הבחינה הזאת של ההיבט הפלילי, טומנת בחובה אותה יוזמה סיכונים לא מעטים לעומדים מאחוריה ולמי שיבקש ליישם אותה בקרב העובדים תחתיו.
הכותב עו"ד משה מובשוביץ עוסק בתחומי המשפט האזרחי. בכלל זה, דיני עבודה.
* האמור במאמר לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין הוא אמור לשמש תחליף לייעוץ/טיפול משפטי ואינו מהווה המלצה לנקיטת צעדים כאלה או אחרים או להימנעות מהם. כל המסתמך על האמור לעיל, מבלי לקבל חוות דעת משפטית על בסיס כל העובדות הרלבנטיות עושה זאת על אחריותו בלבד.
0 תגובות