מגמה חיובית ועלייה במספר החרדים המשתלבים בשוק העבודה ובאקדמיה: לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים ב"תכנית חיסכון" של ערוץ 2, מסתמנת עלייה משמעותית במעגל התעסוקה החרדי של 28%, לעומת 8% בלבד במגזר הכללי.
מוסד שמואל נאמן מהטכניון למחקר מדיניות לאומית מדרג את מקומות העבודה המועדפים: 40% מעוניינים לעסוק בעבודות קהילתיות, כמו הוראה למשל. בהפרש קטן אחר כך, מכוונים החרדים למקצועות הסיוע ועבודות הייצור עם מספר אחוזים זהה ונכבד בכל קטגוריה - 23%.
חרדי העובד בהיי-טק שהתראיין לתכנית מעיד כי היה לו קשה להשתלב בלימודים ובעבודה, מאחר והוא לא חונך להמשיך באקדמיה ומבחינה חברתית, הסביבה לא הכירה את זה כל כך. "אף אחד לא אמר לי מילה רעה" הוא מסייג, "אבל בתחושה היה לי קצת קשה עם זה". עם זאת, הוא אומר כי העניין נעשה יותר רווח ויותר מוכר במגזר החרדי.
עלי קשדן, מנהל חברת Citybook Services, המעסיק 350 נשים חרדיות אומר כי הסיבות שהביאו אותו לבחור דווקא בהן, הן לא מאידאולוגיה, אלא בגלל שהנשים החרדיות הן "כוח עבודה מדהים, מאגר כוח עבודה סופר מקצועי עם מוסר עבודה שאין שני כמוהו".
למעשה, כבר בתחום הלימודים ניכר שינוי במגמה וחרדים רבים בוחרים ללמוד באקדמיה.
לפי מוסד שמואל נאמן, מקצועות הלימוד המועדפים על החרדים לא שונים בהרבה מהעדפות המגזר הכללי: כרבע (26%) מהחרדים בחרו ללמוד משפטים, 10% פנו לתחום ההנדסה וקרוב ל-40% לומדים חשבונאות, כלכלה או מנהל עסקים.
שי גלבוע, מנהל בית הגבוה לטכנולוגיה בירושלים, הסביר את יכולתם של החרדים להשתלב באקדמיה בעובדה שבמשך השנים, הם חידדו את השכל בלימודי הישיבה וכעת הם יכולים לנתב אותו ללימודים הגבוהים.
על אף הנתונים המעודדים, קיימים עדיין מקרים בהם חרדים מופלים בקבלה לעבודה ולפי נתוני משרד הכלכלה, ישנם פערי שכר של אלפי שקלים לעומת מקביליהם החילונים.