לחילונים אין בלעדיות על השואה

אז זהו, שאין באמת מי שחושב שאנחנו לא זוכרים. הם גם לא חושבים שאין לנו סבתא שמתרעמת על כך שבחרנו להשתמש במכונת כביסה, תוצרת גרמנית. רק העובדה שלו קיבלנו על עצמנו את האתוס של שואה וגבורה, גורמת להם להשתלח בנו בצורה לא בדיוק הגיונית.

עבורנו, המונח גבורה אינו מיוחס רק ל - 13.000 היהודים הי"ד שמצאו את מותם במרד גטו וורשה. אלא לכל אחד שנרצח בשל היותו יהודי. יהודי גיבור הוא אחד שנאבק על שמירת צלם האנוש שבו. הוא אחד שהקריב למען הזולת. הוא אחדנלחם על רצון אלוקיו.

אותה הגבורה, היא המוטיב המרכזי שמנחה את פעילותו של "גנזך קידוש השם". המכון שהוקם ע"י הסופר, והחוקר משה פראגר ז"ל, ביקש להעלות על נס את אותה גבורה, גבורת הרוח היהודית. מאז היווסדו עמל הגנזך בהעשרת הארכיון שכיום לאחר יובל שנות קיומו אוגר קרוב ל- 300,000 צילומים ומסמכים, אלפי ספרים ומאגר עדויות וחומרי הוראה. בשנה זו, כהמשך לפעילותו של המכון, בהנצחת השואה, מכריז הגנזך על תחרות כרזות נושאות מסר בנושא "גבורת הרוח היהודית".

מה חדש בכך? יד ושם ערכו תחרות מעין זו בשנים שעברו, וככל הנראה יערכו אותה גם השנה. זו השנה הרביעית ברציפות. התחרות תפורסם, הסטודנטים מבצלאל, ויצו', שנקר וכיוצא בזה יאיישו ביום העיון את אולם הכנסים. ואנחנו החרדים יוצאות הסמינרים ויוצאי "קורסי הערב לגברים בלבד" שוב נהווה קבוצה זניחה שמתמקמת ביציע.

אז זהו שלא. הפעם יש לנו הזדמנות. אנחנו מוקירים את עצמינו כמקצועיים, לא פחות מיוצאי הפקולטות לאומנות. יש לנו אמירה משלנו. יש לנו צורת התבטאות משלנו, ויש לנו גם הרצון להביע מסר משלנו.

הכרזות של המתמודדים שתעלינה לשלב הגמר, תבואנה לפני וועדת השיפוט שתתכנס בערב של "גנזך קידוש השם" ביום כו' בשבט. הערב, הינו אירוע השקה לסרט "ההוד שבגבורה" לרגל ציון 70 שנה לגטו וורשה. גב' אסתר פרבשטיין וגב' רחל בולטון תעמודנה בראש וועדת השיפוט שתכלול אנשי מקצוע נוספים. אל הערב יוזמנו האומנים שהגישו מועמדות לתחרות, כך שיוכלו להיות נוכחים בהכרעה הסופית – בזמן אמת.

בהצלחה לכל הגרפיקאים והאומנים, ואל תשכחו שאתם השופר של כולנו.

להרשמה לתחרות הקליקו כאן

למי שרוצה לקבל קצת טיפים על שיווק רגשי מאת לאה בלוי, הקליקו כאן.