מאות מנחמים ובראשם מרנן ורבנן גדולי התורה והחסידות; מרן שר התורה הגאון רבי חיים קנייבסקי. מרן האדמו"ר מויז'ניץ, כ"ק האדמו"ר מטשרנוביל, הרב הראשי לשעבר הגרי"מ לאו, ראשי ישיבות, אדמורי"ם, רבני ערים, דיינים, אחמי"ם אנשי תקשורת ומאות אברכים עלו השבוע לנחם את בני משפחת פרידמן על פטירת אביהם הרה"ח רבי אברהם בן ציון זצ"ל. יליד קלויזנבורג. שריד לדור דעה. נו"נ לגאונים הב"ח הט"ז הש"ך ורבי יעקב קאפיל חסיד זיע"א. מחשובי ומוותיקי הקהילה החרדית בבאר שבע. בשנת הצ"א לחייו. בצאתו מבית האבלים אמר מרן הגר"ח קנייבסקי למקורבין: 'האר איז גיוויין א אדם גדול'. – הוא היה אדם גדול'.
המנחמים העלו על נס את מסכת חייו המופלאה של רבי אברהם בן ציון זצ"ל שזכה להכיר את כ"ק האדמורי"ם ה'אהבת ישראל' מויז'ניץ זיע"א. כ"ק מרן ה'דברי יואל' מסאטמר. כ"ק מרן האדמו"ר רבי אהרן מבעלזא ומרנן ה'שפע חיים' מצאנז זיע"א וה'אמרי חיים' מויז'ניץ זיע"א. רבי אברהם בן ציון זצ"ל היה מהשרידים האחרונים שזכו ללמוד בישיבת 'ויז'ניץ' בגרוסוורדיין אצל ראש הישיבה מרן ה'ישועות משה' מויז'ניץ זצ"ל.
רבי אברהם בן ציון זצ"ל נולד בראש חודש חשון תרפ"ד. בעיר קלויזנבורג שברומניה, לאביו הרה"ח רבי לוי יצחק הי"ד ולאמו מרת פריידא מילכא לבית משפ' הירש שנעקדו עקדוה"ש בשנות הזעם. אביו שימש בקודש כגבאי הקהילה החרדית "הספרדית". כרבה של הקהילה כיהן הגה"ק רבי יקותיאל יהודה הלברשטם זצוק"ל האדמו"ר מצאנז. בעל ה"שפע-חיים"ואף הקים עבורו בהכנ"ס פרטי בחצר בהכנ"ס הגדול.
בהיות אביו רבי לוי יצחק מנכבדי הקהילה. נהג מפקד המשטרה המקומית לפקוד את ביתו מדי ערב שבת. באחת הפעמים בא להזהיר כי "הרבי" החדש רבי יקותיאל הלברשטם שהגיע לעירה מפולניה עם הרבנית וילדיו. הם נתינים פולנים ללא אישורי שהיה מתאימים ומועמדים לגירוש. רבי לוי יצחק ואחיו רבי שלמה שבתי ביקשו שימתין ויעכב את ביצוע צו הגירוש עד שיצליחו להסדיר את האישורים. וכך אכן נעשה. עד ליומו האחרון הפגין הרבי זיע"א הכרת הטוב לבניהם בזכות אבות.
בגיל 10 זכה לשהות באחת השבתות עם אביו במחיצתו של כ"ק מרן אדמו"ר ה'אהבת ישראל' מויזניץ זי"ע בקלויזנבורג ומאז זכר את מאור וחביבות פניו.
בגיל 11 נכנס ללמוד בחיידר בדעעש בנשיאות הגה"ק רבי יעקב אלימלך פנעט הי"ד ואח"כ בישיבתו של הגה"ק המהר"ם בריסק הי"ד בטאשנד. כמו כן זכה ללמוד במחיצת כ"ק מרנן האדמו"ר ה'אמרי חיים' ובניו ה'ישועות משה' מויזניץ ששימש כרה"י זי"ע ויבלח"א האדמו"ר ממונסי שליט"א בעיר גרוסוורדיין. לימים סיפר שראה כיצד שני האחים הק' נהגו בלילות לשים רגליהם בקערת מים ובעמידה בעזרת נשים למדו והגו בתורה בהתלהבות במשך שעות רבות. בהיותו בקלויזבורג זכה להכיר את האדמו"ר מסטמאר רבי יואל טייטלבום זיע"א והוא הסתופף בצילו עם אביו. לימים לאחר השואה עת פקד את האדמו"ר במונרו שבארה"ב זכה לקרבה יתרה יחד עם אחיו ר' יששכר דב ז"ל. יששכר דב הבריח בהיותו נער מזון לרבי זיע"א בעת שנתפס בטרם ברח ארצה ושהה במעצר בקלויזנבורג. הרבי זיע"א נדהם לשמוע כי הוא נתפס והוכה נמרצות ואף נשברה לו שן בפיו אותה סירב להשלים עד סוף חייו.
רבי אברהם בן ציון זצ"ל שתה את כוס התרעלה בשואה עד תומה, כאשר איבד את הוריו, אחיו הבכור הבח' זאב יהודה ועשרות מבני משפחתו הי"ד. הוא גוייס ע"י יחידה הונגרית צבאית, להיות כח עזר כעובדי כפיה. ובין היתר קיבלו משימה למיין את הרכוש של היהודים שגורשו למחנות ההשמדה. באחד הימם זיהה את התפילין של אביו הי"ד, אך נאלץ להשאירם במקומם מחמת הסכנה.
לאחר המלחמה חזר לקלויזנבורג ובאותם הימים התגלה טוב ליבו שעבר בתורשה שהיה ללא גבולות, כאשר העניק סרטיפיקט (אישור עליה) יחיד שהיה ברשותו, לאשת אחיו על-מנת מנת שתוכל לעלות עם בעלה לארה"ק.
המנוח זכה לכונן עפרה של ארץ הקודש בשנת תש"ח. הקים ביתו בחיפה עם אשתו החשובה תבלח"א בת השו"ב הרה"ח ר' נפתלי הירצקא פיליפ ז"ל מגזע הש"ך כשהיא עומדת כאשת חבר וכעזר לבעלה בכל מפעליו. מחיפה עברו לתפרח ומשם לבאר שבע, שם היה שותף פעיל בהקמת הקהילה החרדית במחיצתם של הגאונים רבי שלמה טנביצקי זצ"ל ורבי אלעזר קליין זצ"ל רבה של התאחדות קהילות החרדים, אליהם היה קשור בעבותות של אהבה.
בתריסר שנותיו האחרונים קבע את מושבו בבני ברק. ובכל בהכנ"ס שהגיע הפך לדוגמא למסירות לתפילה להתלהבות לכל דבר שבקדושה.
לפרנסתו מונה לפקיד בכיר במשרד העבודה להקמת עבודות יזומות בה חלש על חלוקת תקציבים לגופים שונים. במסגרת זו עמד לימינם של מאות יהודים במציאת מקומות עבודה בשמחה ובהתלהבות. במקביל עמד לעזרת יהודים שנזקקו לשירות מהרשויות לעתים מאנשים שעזר להם ולעתים לגודל האהדה שצבר. מוכי גורל וחסרי כל שמצאו מזור ותרופה במחיצתו. דבר של שיגרה שהמתינו אנשים בפתח ביתו לבואו לבקשו עזרה.
הנפטר הדגול התפרסם בבאר שבע כמוסד של חסד. בביתו בסיוע ובטוב לבה של זוגתו תבלח"א סעדו אנשים קשיי יום גלמודים ומוכי גורל לצד חיילים דתיים ששירתו בבסיס פיקוד הדרום. בחן מיוחד היה מקבל כל אדם היה מקרין אהבת ישראל והיה מלא מתיקות לכל ילד בישראל. בזכות מפעליו הגדולים גם קירב יהודים רבים לאביהם שבשמים ושיכנע אחים תועים למסור ילדיהם למוסדות חינוך חרדים. ביום שישי האחרון במהלך השבעה טלפן לבית משפחת פרידמן קשיש המתגורר בצפון שסיפר לבנו, ר' לוי יצחק הי"ו שהגיע מארה"ב; "לפני 44 שנים סעדתי אצלכם בשבת בהיותי חייל מילואים בפיקוד הדרום, שבת שנשארה חקוקה בזכרוני כל חיי".
רבי אברהם בן ציון זצ"ל היה דמות מוכרת ואהודה בקרב כל הקהילות בעיר שראו בו כתובת לכל דבר שבקדושה. הוא כיתת רגליו לאסוף צדקה והצליח לגייס כספים אף ממסורתיים שהעריצו אותו עבור אדמורי"ם ובני משפחתם שגרו בעיר. כמו גם לקימחא דפסחא עבור אלמנות ונזקקים.
לימים הופסקה כל פעילות מפלגתית בסניף פא"י, שם שימש כמזכיר, והוא הפכו לבית של תורה ותפילה. ייסד שיעור דף היומי והלכה ופעילות צדקה וחסד. הוא פתח קופת גמ"ח וסייע לכל דורש כאשר רבים מהם, ידע, שאין סיכוי שישיבו. גם בבואו לב"ב, גילו בני משפחתו במהלך השבעה, המשיך במתן בסתר בתמיכה ובהלוואות לאברכים במצוקה אך גם בגופו למי שראה צורך לעודד עשה זאת במאור פנים באהבה ובחמלה.
במסגרת פעילותו הציבורית סייע במסירות נפש להקים את התלמוד תורה היחידי בבאר שבע אותו ייסד הרב ישראל משה פרידמן זצ"ל. כמו כן כיתת רגליו לאסוף כספים עבור חינוך צעירי הצאן. מקהל מעריציו מכל גווני הקשת. כך גם בשבתות צעד למרחקים לבתי כנסיות ברחבי העיר על מנת לערוך מגביות. כך גם אדמו"רים ורבנים שהגיעו לבאר שבע נעזרו על ידו במאור פנים. בכל בהכנ"ס בו התפלל בבאר שבע כמו בערוב ימיו בביהמ"ד 'זלאטשוב' הסדיר את המניינים הרבים ומיד נטל את הקופה ושמח שהצליח לאסוף מעט יותר עבור בהכנ"ס או כל מטרה אחרת.
במהלך השבעה סיפר דומ"ץ ד'התאחדות קהילת היראים' בבאר שבע, הגאון רבי ישראל יעקב לנדאו שליט"א כי אהבת התורה של רבי אברהם בן ציון זצ"ל הייתה ללא גבולות. "למדתי איתו בחברותא יחד עם עוד חמישה בע"ב במשך 17 וחצי שנים, מתוך 40 שנה בהם התקיים השיעור, ב 04:30 לפנות בוקר. סיימנו את כל הש"ס מלבד מסכת זבחים. בריתחא דאוריתא משל היו צעירים בני 18 באחת הישיבות הק'". אחה"צ מסר שיעור בדף היומי. והיו זמנים שלמד את הדף ג"פ ביום. מאז קבע מושבו ברח' יואל מול בית המדרש 'בית פנחס' דחסידי 'בעלזא' ייסד שיעור לפנות בוקר עם הדיין הגאון רבי שמואל טרויבע שליט"א ומשתתפים נוספים כשהוא היה מעיר את שאר המשתתפים הצעירים.
במהלך השבעה סיפרו בניו את דקדוקיו בהלכה כאשר את דירתו המרווחת בעיר העתיקה בבאר שבע מכר בשליש מהמחיר שיכל לקבל. מאחר ועפ"י פסיקת מרן הגר"ח קנייבסקי שלט"א, אותו ראה כמורו ורבו מאז הגיעו לבני ברק, לא הסכים למכור את הדירה למשרד הביטחון שרכש באותה עת דירות באיזור מגוריו, במחיר גבוה יותר, עבור משתפי"ם.
פרק מיוחד במסכת חייו עליו השקיע כוחות מרובים היתה מסירות הנפש שלו לעניית אמן. בהיותו מראשוני ביהמ"ד, בארבע השנים הראשונות לבואו לב"ב בביהמ"ד דחסידי 'ביאלה' ברמת אהרון, ובשמונה השנים האחרונות בבית המדרש 'בית פנחס' דחסידי בעלזא רץ לכל מתפלל שנכנס לשמוע את ברכות השחר כדי לענות אמן. המתפללים שראו את גודל רצונו באו בהמוניהם והוא שחש חובת הכרת הטוב המטיר עליהם ברכות והודה להם. בימיו האחרונים עת נחלש ולעיתים הי' מעורפל. הדברים היחידים שגרמו לו חיות לעיתים, ידעו זאת בני המשפחה רק מקצב הדופק המוגבר שנצפה במוניטור, היה בענייני מצוות. כששרו לו משירי השבת או כשאמרו לו בניו ונכדיו את הברכות התאמץ בכל כוחו לומר אמן. לעיתים הצליח רק על ברכות בודדות ושפתותיו לחשו אמן.
בתקופה האחרונה נחלש וביום ראשון האחרון נפטר בשיבה טובה למגינת לב בניו, צאצאיו ומכיריו הרבים שביכו מרה את פטירתו של האיש המורם מעם, איש של תורה ומסירות נפש ללימודה וקיומה מיום עמדו על דעתו ועד צא' שנה.
בהלוייתו רבת המשתתפים ורווית היגון הספידוהו מרורים הגאון רבי ישראל יעקב לנדא אב"ד קהילות החרדים בבאר שבע, דיין חסידי בעלזא הגאון רבי שמואל טרויבע עמו למד חברותא מס' שנים, המגיד הגאון רבי ישראל מאיר שושן מתושבי השכונה , בנו בכורו ר' לוי יצחק מארה"ב, בנו ר' משה, בנו הרב אהרן ראש כולל 'אוהל יצחק', נכדיו ר' יוסף פרל והרב משה זאב יהודה פרידמן ראש כולל 'זכרון מרדכי'. כל המספידים עמדו על אישיותו הדגולה ועל הדמות הגדולה שאבדה.
הותיר אחריו את אלמנתו החשובה תחי' שעמדה לימינו במסירות במשך שנים רבות, שלושה בנים; הר"ר לוי יצחק המתגורר בארה"ב. יועץ התקשורת הותיק הר"ר משה, דובר 'ועידת רבני אירופה', הרב אהרן, ראש כולל 'אוהל יצחק'. שני חתניו הרב יוסף יצחק נאה ורה"ר ירחמיאל פרל, נכדים ומשפחה עניפה, הממשיכים בדרכי אבות לתפארת. נטמן בבית העלמין 'ותיקים' בנתניה בחלקת קהילת 'צאנז' סמוך ונראה לציון קודשו של רבו מרנא בעל ה'שפע חיים' זיע"א. שם קבורים מבני משפחת זוגתו האלמנה תבלח"א ובראשם חמיו שו"ב טמאשוור הרה"ח רבי נפתלי הרצקא פיליפ וחמותו ז"ל.
