זה המניע העיקרי לכך שאחרוג ממנהגי ואכתוב את השורות הבאות מתוך אמת עובדתית פנימית ובעיקר בגלל כאב וצער עמוקים, על זה שסממני אנטישמיות קיימים ומתפרצים אצלנו ׳בבית׳ גם בעת הקשה הזו.
ואולי בעצם כמות הרוע והיהירות חסרת הצידוק באמירה אינם ראויים לתגובה ושזו תעלם באותה מהירות שבאה?!
• ההתבטאות שהסעירה: "איך זה שלא יוצאת אף הלוויה ממאה שערים?"
ובכל זאת בחרתי לפרוק, לענות, להתייחס ובעיקר לשתף במה שלדאבוננו, נעלם מעיניו של מר שטרסלר (מנסה לדון לכף זכות).
אז נכון, אני חרדית ממשפחה מיוחסת ומפרנסת בית של תורה, גדוש ערכים ועמוס תרבות שזר יתקשה להבינה אותה.
אז נכון שיש לנו 5 ילדים מקסימים, רובם ממיתים עצמם באהלה של תורה ובכל זאת, יש לנו גם בן, מקסים, מחונך לתפארת וברוך כשרונות ומידות טובות שהתגייס זה מכבר לשורות הצבא.
האם כדי לכתוב את שעל ליבי, עלי לציין זאת? ואולי בכלל זה עשוי להצטייר כהתנצלות או חלילה התרפסות ולרגע אין לי כוונה לעשות זאת. בטח לא בעת הזאת!!
וכי אם אינני אם לחייל מוכשר בצה"ל, האמירה הנוראה והשאלה מדוע לא היו חללים מבני ברק או מאה שערים (אני לא מאמינה שאני חוזרת על המילים הללו) אינה אנטישמית מהולה במרכיבי רוע שטני?!
האמירה נוראה ולא פחות מכך עצובה.
והעצוב הוא על כך שאחד הדברים היפים, אם אפשר לקרא להם כך, במלחמה הזו, היא הסולדריות והערבות ההדדית חוצת פלגים, אמונות, מגזרים וגבולות.
ורק אטימות אנטישמית יכלה להעלות על דעתה ושפתיה לבדוק נפילת חללים לפי אזורים גאוגרפיים ושייכות מגזרית.
האם מישהו באמת אמור לגרור אותנו לדיאלוג הנמוך שסופר ומונה, כמה ממיטב בניו של המגזר הדתי לאומי המאמין שטוב למות בעד ארצנו, הינם בין החללים בקרבות הארורים שנכפו עלינו בשבועות האחרונים וכמה מדיירי מגדלי יו, אקירוב או מסביון היו בינהם? ואולי בכלל נשאל למה יבאנו אל מותם, חיילים מחו"ל, האם אין די פה, אצלנו, תוצרת הארץ שיגנו על תושביה בגופם ויקריבו עצמם על מזבח החלום לשקט ובטחון?
ואולי בכלל לגרור את האמירה למלחמה שערה אם נאמר שבבני ברק, מאה שערים ושות׳, בחסדי שמים, אין חללים, כי השכלנו לייצר תמהיל הגיוני ובסיסי בין הגנה בגוף והתגייסות לצבא הגנה לישראל ובין הגנה בלימוד תורה ודקדוק בתרי"ג מצוות, בהתגייסות לצבא ד׳?!
כמה נמוך אפשר לרדת בעת הזו?
האם מר שטרסלר ביקר בהר הבנים בבני ברק וראה כמה מטובי בניה לדורות. מסרו נפשם על קידוש ד?
במגזר פעילות אגדית של עשרות אם לא מאות ארגוני חסד גדושי נתינה אין סופית ועמוסי מתנדבים. 365 יום בשנה. ללא תמורה ומתוך אמונה כי גמילות חסדים היא אחד מ 3 עמודי קיום עולמנו. גם עתה, הם ׳מתקוטטים׳ על הזדמנות לתת מעצמם בדרכם, באזורי הלחימה תחת אש חיה או בבתי החולים השונים, בהם שוכבים עשרות הפצועים, והמה חרדים, עטורי פאות ולובשי ציציות ואגב, להזכירך, מתנדב נפלא ומקסים כזה היה החלל הראשון במלחמה הנוכחית!!
האם לדוגמה, אי פעם פגש מר שטרסלר את עוצמת הנתינה הזו, חוצת הפלגים והשייכויות המגזריות?! ואולי גם פעילות זו היא בבחינת ׳מגינה ומצילה׳.
מאין המנדט לצאת בהצהרה על משהו ומישהו שלא חווית, פגשת והכרת מעולם, מקרוב?!
אמירה מיותרת שאין בה קורטוב תועלת ונעדרת רמה אינטלקטואלית בסיסית.
אמירה, שממסמסת את ההזדמנות הייחודית והנוראה כאחד, למנף את האחווה, הסולידריות, הערבות ההדדית והיכולת להתמודד יחד, מול אויבינו, אויבי העם היהודי, שקראו נגדנו מלחמת חרמה ולא מרפים מאיתנו לרגע רק בשל היותנו יהודים, יושבי הארץ.
אמירה שמקטינה את הסיכוי שנהיה לפחות לעיתים, כאיש אחד, בלב אחד.
חבל. מיותר ושלא יהיו עוד בעלי דיעה, כמותך.
בימים אלו, של לחימה בימי בין המצרים, ימי האבל והצער על חורבן בית המקדש וסבלות העם היהודי בימי המצור, מיותר יותר מאי פעם, להוסיף שנאת חינם.