הרב רפאל וואלף, נאמן ביתו של מרן ראש הישיבה הגרא"מ שך זצ"ל ואיש אמונו הקרוב, שימש בקודש במשך למעלה מ-35 שנה. לא בכדי הוא מופיע בצוואתו של מרן זצ"ל כנאמן על קיום הצוואה - מעבר להיותו צמוד למרן זצ"ל שימש הרב וואלף ככתובת להעברת שאלות למרן זצ"ל מכל רחבי העולם היהודי.
לעיתים קרובות היה מדובר בשאלות בנושאים ציבוריים סבוכים והרי גורל. במשך השנים רשם הרב וואלף מאות עובדות והנהגות ממרן זצ"ל אותן ראה בקודש פנימה. לרגל יום השנה לפטירתו, הביא "יתד נאמן" צוהר ליומניו של הרב וואלף.
לא לפרוש מחכמי התורה
פעם הראו לו ש"נטורי קרתא" הדפיסו בעלון שלהם דברים בגנותו, כמו כן כתבו - ימ"ש- על אחד מרבני ומנהיגי המפד"ל בדור הקודם. אמר מרן זצוק"ל: "עלי יכולים לכתוב מה שהם רוצים! אבל לכתוב על ההוא "ימ"ש" הפריזו על המידה". אמנם הלה טעה בדרכו ובשיטתו והכשיל רבים, אבל גדולי ישראל זצ"ל כתבו אליו והתייחסו אליו בכבוד.
מרן זצוק"ל הוסיף ואמר על הרב הנ"ל "היה עליו לדעת שהרעיון הכי נשגב שעולה בדעתו של אדם צריך לבדוק מה המסורה בזה ולא לשנות מהמסורה, וכן לבדוק מה אומרים שאר חכמי התורה. כמו שכתוב "שאל אביך ויגדך"- היינו המסורה, "זקניך ויאמרו לך"-היינו לא לפרוש מחכמי התורה".
כבוד התורה של פעם...
מרן זצ"ל היה מספר על הכבוד התורה של פעם. הביא בשם מרן הגאון מפוניביז זצ"ל ששמע מהרב איסר וואלף מקאוונא שהיה ת"ח גדול ועשיר מאד שהוא נסע עם מרן הגרי"א מקאוונא זצוק"ל להלוויתו של רבי מתתיהו שטראשון בווילנא. וכשהגיעו לווילנא היה ויכוח בין הבעלי עגלה מי יזכה להסיע את רבי יצחק אלחנן זצ"ל בעגלתו וזכה אחד מה וסיפר הנ"ל ששמע איך שהבעל עגלה אומר לחמורו "אתה יודע את מי אנו לוקחים היום בעגלה?! - את רבי יצחק אלחנן!!".
עוד סיפר בשם מרן הגרא"ז מלצר זצוק"ל, פעם הגיעו לאכסניה אחת בעל ה"חמדת שלמה", רבי עקיבא איגר, ובעל הנתיבות זצ"ל שהוזמנו לדון דין תורה במקום.
והיה יום שני והלכו להתפלל יחד בבהמ"ד וכיבדו לעלות לתורה לשלישי את הגרעק"א זצ"ל. אחרי קריאת התורה חלץ מרן הגרעק"א את התפילין כי לא הרגיש בטוב ונכנס לחדר והתעלף, בעל הנתיבות הבין שלא הרגיש טוב על שכיבדו אותו ולא אותם.
ניגש אליו בעל ה"נתיבות" ולחש לו באוזנו: "נתנו לך שלישי משום שהעיר "פוזנא" בו אתה מכהן כרב עיר גדולה מ"ליסא" שאני בו מכהן בה ולא משום שאתה יותר ת"ח ממני... נחה דעתו של הגרעק"א וקם על רגליו.
לא הולכים לקברים
סיפר מרן הרב ש״ך כמה פעמים שהוא בעצמו היה בווילנא בבית הקברות שמרנא הגאון מווילנא קבור שם - ולא ניגש לקבר של הגר"א. שאלתי אותו למה לא ניגש לקבר?
השיב: מען איז נישט געגאנגען! (לא היו הולכים!...).
כמו כן אף על פי שהיה הרבה פעמים בירושלים לא הלך לקברי רבותיו שקבורים בירושלים כגון דודו מרן הגרא"ז מלצר זצוק"ל או מרן הגרי"ז זצוק"ל שמעתי מתלמיד חכם מתלמידיו שנכח בלוויית דודו ורבו מרן הגרא"ז זצוק"ל רואה שמרן זצוק"ל ליווה את המיטה עד השער לא נכנס לבית הקברות אחרי המטה, אלא חזר לביתו ללמוד.
פעם אחת היה במירון בציון רשב"י ע"פ בקשת מרן הגרי"ז זצוק"ל, שחלה וביקש ממנו שיעתר עליו ע"י ציון רשב"י. שאלתי, אם המשיך גם לצפת? השיב מרן זצוק"ל: הוא ביקש ללכת למירון ולא ביקש יותר מזה.
כל המקומות הקדושים בחזקת סכנה
מרן זצוק"ל היה מורה: הכותל המערבי, מערת המכפלה, קבר רחל, והר הזיתים כולם מקומות שיש בהם סכנה ואסור ללכת לשם ואפי' כדי להתפלל. ואפילו לפקוד קברי אבות שם ביום יאר צייט עם שמירה.
לכותל מערבי לא הלך בשנים האחרונות כיוון שהיו שם מקרים של אי שקט.
גם זה פיקוח נפש
כאשר עלה על הפרק עניין גיוס בני ישיבות והיו איומים שישנו את ההסכם לדחיית בחורי ישיבות מחובת גיוס לצבא, דיבר ברבים ואמר: שידעו כל מנהיגי המדינה, היינו בגלות הרבה שנים, ובאם יחייבו את בני ישיבות להתגייס נרד מהארץ, ולא תשתכח תורה מישראל. אף בן ישיבה לא ישאר כאן, ובלי תורה גם 'עם' לא יהיה!
פעם נשאל למה בני הישיבות לא מתגייסים, הרי זה פיקוח נפש? השיב מרן זצוק"ל: רק ע"י לימוד התורה בישיבות יש הבטחה להמשך 'כלל ישראל'! גם זה פיקוח נפש.
כל שנה היו מגיעים לישיבה קבוצות חיילים לראות ולשמוע מפיהם של ראשי הישיבה דרך התורה. גם מרן זצוק"ל היה מקבלם ונושא דברים בפניהם בענייני אמונה בד' ובחשיבות לימוד התורה לקיום ולהמשך כלל ישראל, ובהקדמה לדבריו היה מקדים שמבקש שיקשיבו לו - 'בלי ויכוחים'!
עדיף להתגייס לצבא הרוסי מלנסוע לארצות הברית
מרן זצוק"ל סיפר בשם מרן הגרי"ז מבריסק זצוק"ל: יהודים צעירים עמדו לפני גיוס לצבא הרוסי - ובאו לשאול את פי אביו מרן הגר"ח זצוק"ל האם לברוח לארה"ב, כדי לא לשרת בצבא הרוסי שהיה בזה משום סכנת נפשות רוחני וגשמי.
השיבם עדיף ללכת לצבא אף על פי שיש בזה סכנת נפשות וחילול שבת ואכילת נבילות וטריפות - כי הגירה לארצות הברית הוא בגדר "כל באיה לא ישובון". (לפי תנאי החיים אז בארצות הברית כפי שכינוה "די טריפה אמריקע").
לא ישן מהלילה מהפחד מהמחלוקת
כשפרש מאגודת ישראל היו לו הרבה שיקולים לחיוב ולשלילה, הוא העיד על עצמו שאינו ישן לילות – "אני אחראי על הישיבות הקדושות, ואם ילכו לבחירות בנפרד יהיה ויכוחים ומחלוקות בכל העולם בין תלמידים החסידים למתנגדים, ויגרום שלא ילמדו, כמו כן עלול להיות שבחורים חסידים לא יבואו לישיבות של בני ליטא"..
לייסד "קהילות נפרדות" הוא לא לפי כוחותינו.
היה אמר שמרן ה"חתם סופר" יכל לאגד את כל החרדים לדבר השם ולייסד "קהילה נפרדת" - לנו אין הכוח לזה, אולם באם יחליטו שאר הרבנים לזה לא אתנגד- אל תפרוש מן הציבור!
ובמכתב הסכמה לס' על חובת מצוות השלום בתו"ד: ...כמובן שכל זה נאמר חוץ מעל אלו שנאמר בהם "תכלית שנאה שנאתים לאויבים הי' לי" אם כי אין בדורנו בידינו להתנהג בצורה זאת – וגם אין התועלת יוצא בהם בהתנהגות בצורה זו – אבל ודאי הפילוג והריחוק בצורה המתאימה נחוצה היא... ע"ש בכ"ד. [מכתבים ומאמרים ח"ג קצ"ב].
אני לא בדרגה לומר
באחת הבחירות עמדה שאלה האם מותר לעשות הסכם עודפים עם המפד"ל או עם החילוניים ולא רצה להביע דעה בזה. מרן זצוק"ל אמר: "אני לא בכזו מדרגה לומר שהמפד"ל גרועים מחילוניים - לפחות הם שומרי שבת. שישאלו את מרן הסטייפלער זצוק"ל"...
בשכונה של בני תורה שהיו שם גם אנשים עם רקע של מפד"ל. הללו החלו לבנות לעצמם בית המדרש במקום. הנהלת המפד"ל השקיעה הרבה שיבנה בית המדרש, משיקולי תועלתם, אולם הדיירים שם אין להם קשר למפלגתיות אלא רק רצו שיבנה בהמ"ד לתורה ולתפלה. השאלה של התושבים בני התורה האם לעזור להם כי קשה להתחמק משכנים שמבקשים עזרה לבניית מקום קדוש.
השיב מרן זצוק"ל: בית הכנסת בין כך ובין כך יוקם לבסוף. אם כן, כדאי שישתתפו כדי שיהיה יחס שכנים טוב, ושלא יהיה טענות שבני תורה אינם עוזרים בבניית ביכ"נ. כמו כן – הוסיף ואמר- אפשר גם ללכת שם לומר שיעור או שיחה.
לעסוק בהצלחה בבחירות עדיף מלעסוק בחינוך
שאלה מאחד שהתחיל להתקרב לתורה וגר בקיבוץ השומר הצעיר, מקום שאין כלל מצביע חרדי חוץ ממנו. ובאם יראו למחרת הבחירות קול למפלגה חרדית יבינו שזה הוא ויכולים להפריע לו בשמירת המצוות ויהיה לו מאד לא נעים.
השיב אחרי הרבה מחשבה והתבוננות: אם זה אכן כמו שהעניין מוצג, אז אין לו להצביע, ובכל אופן אולי יכול להסביר להם שהצביע כך בגלל המצע המדיני של החרדים ולא בגלל דת?...
אחד שעסק ברישום ילדים לבתי ספר חרדים שאל בתקופת הבחירות: מה עדיף להתעסק ולעזור להצלחת תוצאות הבחירות או להמשיך בענייני חינוך? השיב: שיתעסק להצלחת הבחירות - זה גם למען חינוך של ילדי ישראל...
להתפלל בנוסח אבותיו
תלמיד ישיבה מעדות המזרח הלומד בישיבה אשכנזית סיפור שהוא רצה להתפלל בר"ה ויו"כ בביכ"נ עם נוסח ספרד, אולם ראש הישיבה שם אמר לו שחייב להתפלל בישיבה. אמר לו מרן זצוק"ל שיעשה כדעת ראש הישיבה. אבל שלא בפני התלמיד אמר: התלמיד צודק שהוא רוצה להתפלל במקום שמתפללים בנוסח ובמנהגי ספרד, אבל לא אומר לתלמיד שלא ישמע בקול ראש הישיבה שלו!
פעם סדר קידושין אצל תלמיד מישיבה בבני עדת יוצאי מרוקו שרצה לערוך את החופה תחת כיפת השמים כמנהג אשכנזים, אבל מרן זצוק"ל לא הסכים לזה וסידר קידושין בתוך האולם.
בחור תימני שהיה מעוטר עם פיאות מסולסלות כמנהג יוצא תימן – שאל, היות שזה גורם לו לביטול תורה סידור הפאות וכן בשבת מביא אותו לידי תלישת השערות והוא רוצה לקצצם בכדי לא לכשל בזה. השיבו מרן זצוק"ל שלא ישנה ממנהג אבותיו, ואין בזה משום ביטול תורה, ובשבת אפשר להיזהר לא לתלוש.
להורות את ההלכה כהוויתה
שאלוהו מיוהנסבורג: הילדים לומדים בבתי ספר הכלליים שם מלמדים גם נצרות, ולכן מארגנים בשבתות שהילדים יגיעו למפגש לחיזוק. האם מותר לילדים האלו לשבת במפגש בנים ובנות יחד שכן בין כך הם לומדים במעורב בבית הספר שם.
השיב מרן זצוק"ל: אסור. ואפילו אם כל השבוע הם בין כך לומדים יחד במעורב, אנו צריכים להראות להם 'האמת'! שזה אסור כהלכה.
האף גוטע קינדער איז לייינט צו ברענען אין גיהנום
נשלחתי לשאול אודות בעלת תשובה שמתקדמת בקיום המצוות יותר מבעלה והגיע זמן רישום ילדים לבי"ס והאישה רצתה שהילדים ילכו לבי"ס תורני - והבעל לא מוכן לזה עדיין.
אמנם הבעל אמר לה, שאם היא תפסיק להקפיד על דבר שהיא מקפידה כהלכה- הוא יסכים שהילדים ילכו לבי"ס תורני.
ושאלתה בפיה: האם מותר לוותר על הלכה כדי שהילדים יקבלו חינוך לתורה ומצוות? השיב: היות שבדבר הזה היו שהקלו גם אצל חרדים בתקופות שונות - אע"פ שלא היה מקור נאמן לזה, היא יכולה להקל בענין. והוסיף: אויף צוא האבען גוטע קינדער איז כדאי ברענען אין גיהנום!! כדאי לישרף בגיהנום כדי שיהיו ילדים טובים!
התשובה לחיילת
פעם בין כסה לעשור עמדה בדלת ביתו חיילת לבושה מדים שרצתה להיכנס להשיח את לבה. הייתי במבוכה האם להכניסה כי הרי פסקו שגיוס נשים הוא ביהרג ואל יעבור. ושאלתי את מרן זצוק"ל האם להכניסה - והורה שתכנס.
היא התלוננה לפניו שרצתה להשתחרר לראש השנה מהבסיס להתפלל בבית כנסת ולא הרשו לה לצאת, ועתה היא חוששת מה לעשות ביום הכיפורים.
מרן זצוק"ל השיב לה ש"הקב"ה נמצא בכל מקום שאת מתפללת – וגם בבסיס!" אבל לאחר שהלכה דיבר עם עסקני ציבור שהתעסקו בזה שתשתחרר ליו"כ, וסידרו לה מקום שתתפלל בעזרת נשים של ישיבת פוניבז', היום היא אישה חרדית לכל דבר.
שאלה אחרת נשאלה על ידי בעלת תשובה בתחילת דרכה שעדיין לא הבינה חומרת העניין של איסור וחומרת גיוס בנות האם להפנותה לנח"ל דתי של המפד"ל? והשיב מרן זצוק"ל: "מכיוון שזה יותר טוב מצבא רגיל יש להפנותה לשם, אבל להדגיש לה שגם זה אסור באיסור מוחלט".
זקני הדור
פעם אמר, בדורות עברו תמיד היו תלמידי חכמים גדולים מופלגים מאד, אבל כל זמן חיותם של 'זקני' הדור לא הביעו דעתם כלל בשום עניין וסמכו ידם על 'זקני' מנהיגי הדור!
אסור להתגרות גם בחילוניים
היו הפגנות בפתח תקווה למען קדושת השבת והיו גדולי ישראל שעודדו זאת, אבל מרן זצוק"ל לא היתה דעתו נוחה מזה כלל. אמר כמו שיש איסור להתגרות בעכו"ם יש ג"כ איסור להתגרות בחילוניים! - והוסיף: אם ההפגנות יגרמו לגיוס של בחור ישיבה אחד - לא כדאי כל העניין!... בהפגנות אי אפשר שתהיה שליטה ואחריות על התנהגות של כל המשתתפים, כשאחד נעצר והוא בבית האסורים - זה כתם רוחני וגופני עבורו לכל ימי חייו. ומי האדם גדול הלוקח אחריות ע"ז?!...
מרן זצוק"ל סיפר שבווילנא ברחוב שמרן הגרח"ע גרודז'ינסקי זצוק"ל היה גר היו חנויות יהודיות פתוחות בשבת ומרן הגרח"ע זצוק"ל לא מחה על זה. והוסיף: אני לא יודע למה- אבל כך היה?! כדי למחות אישית היה מרן זצוק"ל נכנס אחרי קבלת שבת לחנויות הפתוחות בווילנא - והיה אומר להם - "א גוט שבת"!
בענין תליית הדגל בישיבה ביום אידם אמר למעוררים בזה: מרן הרב מפוניבז' זצ"ל הוא זה שהחליט - וטעמו עמו, אין לעשות מזה ענין! - לא "זה" המלחמה שלנו!
אסור ללכת להפגנות
בזמן חפירות קברי קדמונים בטבריה ביקשו ממנו שבני ישיבות ילכו למקום להפגין, וסיפרו לו שבזמן מרן הגרי"ז זצוק"ל הייתה גם כן בעיה כזו והוא הורה לתלמידי הישיבות שיסגרו הגמרות ויתעסקו בזה. השיב מרן זצוק"ל: מרן הגרי"ז זצוק"ל לא אמר כזה דבר! והוסיף, ואם הוא אמר – אני סבור שאינו כן!
סיפרתי זאת לתלמיד אחד והוא סיפר לי שמרן הגר"ד פוברסקי זצוק"ל סיפר לו, שגם הוא שמע את השמועה בשם מרן הגרי"ז זצוק"ל. ושאל אישית את מרן הגרי"ז זצוק"ל כששהה בבני ברק לשמחה מבני משפחתו, אם נכון הדבר, שאומרים בשמו. ומרן הגרי"ז זצ"ל התפלא עליו איך הוא מאמין שיצא מפיו כזה דבר.
בהזדמנות נוספת סירב לצרף חתימתו על כרוז נגד חפירות במקום שהיה חשש לחילול קברי הקדמונים, כי באותו תקופה עצרו כמה מפגינים חרדים וחשש שההפגנות עלולות להביא לידי שפיכות דמים ולחילול ד' ולחילול כבוד התורה.
גינה מאד מאד את אלו שפרסמו מודעת שמחה במותו של הארכיאולוג יגאל שילה, כמו כן גינה מאד את אלו שחיללו הקברים בהר הרצל.
בהחלטות ובשיקוליו בענייני הכלל ומדיניים לקח בחשבון כל ההשלכות. האם הדבר יגרום לביטול תורה בישיבות והאם יגרום לתסיסה ציבורית שלילית והסתה נגד חרדים ולומדי תורה, האם יגרום לשנאת הדת והדתיים.
יש להם תורה אחרת
אנשי נטורי קרתא הדביקו מודעות על קירות ישיבת חברון. כששמע זאת אמר מרן זצוק"ל שבעבר עשו כן על בישיבת עץ חיים. שאלוהו אם יש בזה איסור גניבה? השיב: נראה מהדרך שהם מתנהגים שיש להם תורה אחרת.
על כספי המדינה לאברכים
מרן זצוק"ל נשאל אברך אחד שלומד בכולל שנתמך על ידי כספי הממשלה ואינו רוצה ליהנות מכסף זה, האם יכול לומר לראש הכולל שיביא לו תמיכה ממקום אחר כי אינו רוצה ליהנות מכספי הממשלה?
השיב מרן זצוק"ל: אין לו זכות שיטריח לתמוך בו מכספים אחרים, כל זה שלא רוצה לקבל תמיכה מהממשלה בטעות יסודו.
שכר הבא לידי הפסד
לבחורים שלמדו ב"ישיבות" תיכוניות - על אף התנגדותו הנחרצת למוסדות אלו - כשנשאל מתלמיד האם לעזוב באמצע הלימודים שנועדו לזכותם בתעודה ולעבור לישיבה קדושה השיב מרן זצוק"ל: שיגמרו לימודם שם ואח"כ לעבור. והסביר שהרבה פעמים ההחלטה לעבור היא מהתעוררות זמנית ואח"כ מתחרטים שעברו – ונשברים מזה וחוזרים לדרכם– ויצא שכרם בהפסדם.
היה מייעץ לבעלי תשובה שרצו להפסיק לעבוד ובמקום זה ללמוד בכולל - שלא יעברו ממקום עבודתם –אלא יקבעו עתים לתורה.
לא להתקרב ולא להרחיק
בעל תשובה שהיה במסגרת סודית בצבא והתחיל ללכת עם ציציותיו בחוץ, הממונים עליו קראו אותו לרעיון לבדוק מה קרה לו. מרן זצוק"ל הדריך אותו שלא יעשה שום פעולה לעורר את הממונים עליו.
האגודה להתנדבות בעם (שרות לאומי) פנתה לתנועת "אל המקורות" בבני ברק שישלחו מרצים למדרשות שהאגודה להתנדבות בעם מקיימת עבור בנות השירות לאומי. ראשי "אל המקורות" שאלו האם לשלוח מרצים כבקשתם ובכך להשפיע על אותן בנות או אולי זה מהווה לגיטימציה לשירות לאומי הן לבנות והן למארגנים.
מרן זצוק"ל השיב ללכת אליהן למדרשה שלהן - אין ללכת בשום אופן, אולם בנות שירות לאומי שעושות שירות, גם אם הופנו ע"י האגודה להתנדבות בעם, או שבאות מעצמן למדרשת "אל המקורות" בבני ברק, שחייבים לקרבן.
אפשר לסמוך על הרבנים המתירים
אברך בארצות הברית שיושב ולומד בכולל, היות ותמיכת הכולל אינו מספקת על כן הוא גם מתפרנס מחזנות בימים נוראים בבהכ"נ שבו המחיצה המפרידה בין אנשים לנשים היא מחיצה דחוקה. הלה שאל את אחד מבניו של מרן הגאון רבי משה פיינשטיין זצוק"ל בעל ה"אגרות משה" שאמר בשם אביו זצ"ל שזה מותר ובמיוחד שאינו מתפלל שם בקביעות אלא דרך ארעי. כמו כן עוד רבנים התירו לו. אלא שאחרים אמרו לו שלא להתפרנס מדבר שאינו לכתחילה, כיצד עליו לנהוג.
השיב מרן זצוק"ל: אפשר לסמוך על הרבנים המתירים.
אברהם אבינו לא חשש מעין הרע
שאלו אודות זוג שלא היו להם ילדים הרבה שנים, וקבעו ביניהם כאשר ה' ירחם עליהם ותלד, יעשו סעודת הודאה. בעזרת השם נולד להם - ובאו לקיים את נדרם, אבל היו שהעירו להם שיש בזה משום עין הרע ולכן עדיף למנוע מזה.
השיב מרן זצוק"ל: כי כשלאברהם אבינו נולד לו בן לזקנותו - עשה סעודה בעת הגמל בנו - גם היה לו מקום לחשוש מעין הרע - אולם לא חשש, לכן אדרבא שיעשה סעודה לקיים נדרם להודות להשם יתברך ברבים.
לא שמות ולא מקובלים
לחתן שהיה אצל אחד מהמקובלים הידועים ואמר על פי שמות של החתן והכלה - שהזיווג לא יעלה יפה! השיב: הוא אינו נביא ולא בן נביא – תתחתן! והכול יהיה בסדר.
וכן לא לסמוך על אלו שקובעים דברים ע"י צורת כתיבת הכתובה, ואם נכתב כהלכה המקובלת אין לשנות בה כלום, ולא לחפש דקדוקים ותיקונים בכתובה, שכאילו זה ישנה המזל.
תפילה בישיבה כמו ליד הכותל המערבי
ביום שנסע לירושלים. שאל אותו הרה"ג יחזקאל אסחייק שליט"א אולי ירצה להתפלל מנחה ע"י כותל המערבי. השיב מרן זצוק"ל: אתפלל בישיבה – "להתפלל בישיבה הוא כמו להתפלל ע"י כותל המערבי".
פעם בשיחה בישיבה דיבר על מה שאמר יעקב אבינו (רש"י בראשית כ"ח כ"ז) "אפשר שעברתי על מקום שהתפללו אבותי ולא התפללתי בו" התבטא מרן זצוק"ל: "אפשר לומר על חובת התפילה בישיבה - מקום שהתפלל בו מרן המשגיח הגר"י לעוונשטיין זצוק"ל ולא התפללתי בו"...