הגר"ש אוירבך: "לברוח מהסמינרים, יש שם סכנה נוראה ביותר"

"זה התפקיד הקדוש של היידישע מאמע, תפקיד קדוש ביותר. הרבה דמעות נשפכו תמיד מהאמהות. דמעות לא של עצבות, אלא דמעות של בקשה, של שפכי כמים ליבך נוכח פני השם. הגיעו זמנים קשים. עוד לא יצאנו מהערב רב שגרמו לעגל. וכתוב בחז"ל הקדושים שהגלות האחרון יהיה תחת הערב רב, אחים תועים שאורך החורבן ואורך הגלות השכיח מהם את ה'אתה בחרנו מכל העמים', את 'אהבת אותנו ורצית בנו ורוממתנו מכל הלשונות', 'להבדיל אתכם מן העמים'".

"הזמנים זמנים קשים. היו הרבה פעמים זמנים קשים ונוראים, אך עכשיו הם בבחינת קשים ביותר ביותר, כי זה נעשה מישראל. קשה מאד לפרט, ולא באנו לקטרג ח"ו. באנו פה לבנות. בונים את בית ישראל. הסמינר החדש אוהל רחל".

"מכיון שיש הרבה גזירות וחותרים פנימה חס ושלום, אז נתרבו הפגעים והפירצות ביסוד כל אמונת ישראל ח"ו ובקדושת ישראל. כמעט לא צריך לבאר את זה, את ההבדל מסמינרים אחרים, יש מהם שקצת טוב יותר, אבל איך שזה בנוי - זו סכנה נוראה ביותר. לא צריך לפרט ולהאריך ולקטרג, רק לתועלת ולהצלה ממש".

"על פדות נפשנו. זה חוב קדוש, וב"ה כבר יש סמינרים שנפתחו, שלא מושפעים מכל הדברים הזרים והמוזרים, הרחוקים מקדושת ישראל, שלא יבואו בקהל ד' - שיהיה כה תאמר לבית יעקב עם התורת אמך. ואפילו שזה לפעמים לא קל, אבל מה זה שייך כשמדברים פה על הצלת כלל ישראל, לשמור על האמונה הטהורה והקדושה אמונת ישראל. אשר לנו למורשה - זאת התורה".​

"גדולי חכמי ישראל בדורות האחרונים הבינו שהכרח גמור שיהיה בתי ספר. פעם לא היה, אך אורך הגלות חייב אותם, זה שומר על טהרת ישראל, הבית יעקב, כשבית יעקב בנוי אפשר לבנות את בית ישראל" אמר מנהיג הפלג הירושלמי.

"חוב קדוש וזכות גדולה לאלו שמוסרים נפשם על זה ברוחניות ובגשמיות, ורואים כל מה שהקימו בתי ספר ותלמודי תורה בסיעתא דשמיא גדולה ביותר ביותר. צריכים תמיד, אנשים צריכים תמיד דבר ראשון לברוח בחפזון מהמקומות... לחפש את בית השם, את ה'תורת אמך', במקומות ששמורים מכל השפעה זרה, חס ושלום".

"ותמיד צריכים גם לזכור גם כשהולכים למקומות הטובים ביותר, עדיין צריכים להיות בעינים פקוחות, לשמור ולשמור ולא לסמוך על שום דבר". "מצינו מקומות שיש רשות לזרים לבוא שם להגיד דעות אשר לא שיערום אבותינו, בחלקלקות, בפיתויים ובכאלה דברים".