גל של זעם והלם שטף את הציבור החרדי בעולם כולו, בעקבות אירוע מחריד וחסר רסן שהתרחש בחול המועד סוכות האחרון בהר המנוחות בירושלים. קבוצת קנאים קטנה, המונה כעשרים איש בלבד, חוללה סערה פרועה וחסרת כל גבולות, תוך שהם רומסים ברגל גסה את כבוד המת, נלחמים בבני משפחה אבלים, ומשאירים מיטת נפטר ממתינה שעות ארוכות בטנדר של חברה קדישא.
האירוע המקומם מגיע על רקע מסע השמצות והמרדה שמנהלים גורמים קיצוניים בירושלים נגד קבורת שדה במנהרות שנחפרו שע"י חברה קדישא של הפרושים בהר המנוחות. מדובר בשיטת קבורה מאושרת לחלוטין, המפוקחת מקרוב על ידי בד"ץ 'העדה החרדית' וגדולי ישראל מכל החוגים והעדות. (לציין שמנהרות אלו בלבד קיבלו היתר מהבד"ץ, ישנם עוד מנהרות באיזור שלא קיבלו את ההיתר היות ויש שם כמה קומות במהרה עצמה).
גדולי הדור הקודם, ובראשם פוסק הדור הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל, פסקו חד משמעית כי מדובר בקבורת שדה כהלכתה לכל דבר ועניין. במנהרות אלו אף נטמנו גדולי תורה ומורי הוראה בולטים, ובראשם הגאון רבי אהרן פישר זצ"ל, רבה של שכונת 'זכרון משה' שבחר לקבור שם את רעייתו הרבנית ע"ה וכעבור כמה חודשים נטמן בעצמו לצידה.
"מדובר בחבורה של קנאים שיש להם את כל הזמן שבעולם", מספרים גורמים המעורבים בפרטים. "כשנגמרות להם ההפגנות נגד הרכבת הקלה, או כשהם מחליטים לקחת הפוגה מדמי חסות לחנויות, הם מוצאים זמן להגיע להר המנוחות ולהמיט חרפה על עולם התורה. אין מאחוריהם שום רב או דיין אפילו בעצרות שלהם לא נמצא אפילו מורה הוראה אחד שיסכים לנאום עבורם".
הסיפור הכואב החל כאשר יהודי צדיק מחסידות סאטמר, בן 63 בלבד, השיב את נשמתו ליוצרה לאחר ייסורים קשים ומרים. בני המשפחה, שבדקו מראש את האופציות ונועדו עם גדולי הוראה בהם הגאון רבי יהושע רוזנברג, רב קהילת הרמ"א בבית שמש וחבר בד"ץ העדה החרדית שאישר את המקום במאה אחוז, ביקשו לקברו בהר המנוחות בחלקת יראים ושלמים במנהרות.
הלוויית רוויית היגון יצאה מירושלים, כשהיא מלווה במספר טנדרים של בני המשפחה. אולם, עם הגעתם להר המנוחות, התגלה מול עיניהם המחזה המזעזע: טנדר ובו קבוצת קנאים שאין בינם לבין המשפחה או המנוח שום קשר, התנפל על השטח. הקנאים החלו פשוט לשפוך עפר לתוך הקבר הפתוח, נשכבו בתוכו פיזית, וסירבו לאפשר את קבורת הנפטר.
אנשי 'חברה קדישא', שנקלעו לסיטואציה ההזויה, נותרו חסרי אונים ולא התערבו. בזמן שהמיטה עם הנפטר נותרה כל העת בטנדר צדדי, נאלצו בני המשפחה האבלים, השבורים מפטירת יקירם, להתקוטט פיזית במשך שעות ארוכות עם הקנאים הפרועים שניסו לחלל את כבוד המת.
רק לאחר מאבק עיקש שבו הצליחו בני המשפחה להעיף את הפורעים מהשטח בכוח הזרוע, יכלו אנשי חברה קדישא לגשת למלאכת הקודש, והנפטר נטמן במנוחה נכונה ממש סמוך לשקיעה.
"עשו כמו חושים בן דן לעשיו"
בשיחות קורעות לב שקיימנו עם בני המשפחה, הם עדיין רועדים מהטראומה המזעזעת שחוו ברגעיהם הקשים ביותר: "מה שהם עשו זה מעשה שאין כדוגמתו. רואים אפילו בתורה שביזיון המת חמור מכל דבר אחר! כהן גדול בערב פסח, שאפילו על אביו ואמו אסור לו להיטמא במסע ההלוויה, חייב להיטמא במת מצווה כי זה אחד הערכים הקדושים והנשגבים ביותר בתורה.
וגם כאן, התנהגנו אליהם בתגובה בדיוק כמו בן חושים בן דן לעשיו כשלא נתן לקבור את יעקב אבינו במערת המכפלה. הם דרכו על כבודו של יהודי יקר שסבל ייסורים קשים. היינו חייבים להיות גואל הדם של הנפטר, ולא לתת לבושה הזו להימשך".
מדובר בעבירה גוררת עבירה המשיך בן המשפחה לומר בשיחה כואבת: בתחילה נלחמו עם חברי הבד"ץ, משלא צלחה ידם שם, המשיכו עם ביזיון כבוד המת ללא שום חרפה.
ציבור יראי ה' עומד נדהם ומשתומם מול חציית הקווים המזעזעת הזו, ומדגיש כי חובה על כל גדולי ישראל והציבור מכלל החוגים להוקיע בקול רעש גדול את מעשי הפרוטקשן וההפקרות הללו, הממיסים את שארית הכבוד למתים ולחיים כאחד.
