"אז מה, נשנה תכניות? לא! נעשה ונשמע ונבכה ונאהב - אותך אבא! אוהבים אותך, יהודה, מאוד", במילות פרידה מצמררות אלו חותמת דניאלה אפלבוים את מכתב הפרידה המטלטל והמסעיר - שכתבה ל'כיכר השבת' - מבנה יהודה בן ה-6 שנהרג בתאונה מחרידה בבית שמש.
ביום חמישי האחרון צעד יהודה הקטן עם אביו הרב רותם אפלבוים לעוד יום של לימודים בתלמוד התורה בבית שמש, כפי שעשה בשנה וחצי האחרונות מאז החל שם את דרכו בכיתה א'.
באמצע הדרך, כזכור, פגע בהם אוטובוס בין-עירוני של חברת אגד. מהפגיעה הישירה נהרג יהודה, ואביו, מו"צ (מורה צדק) מוכר בקהילה, נפצע באורח קל. בשעות הצהריים הוא הגיע באמבולנס, כשהוא סובל משברים, כדי ללוות את בנו הבכור בדרכו האחרונה.
כעת, במענה לפניית "כיכר השבת", בחרה האם השכולה, דניאלה, לפרסם פה מילות פרידה כואבות, קורעות לב - אך לא פחות מכך מחזקות ומעוררות. וכך היא כתבה, והקריאה בבכי:
הלב עוד פצוע, מדמם, צועק.
יהודהל'ה שלי, ילד חמד, מתוק שלי, אהוב שלנו. וודאי אתה יושב שם למעלה, מתפלפל עם רש"י, מקשה ומתרץ, כמו שישבת פה ללמוד עם אבא כל שבת, לומד משניות שרק התחלת, כמה ציפית להתחיל, והנה זכית להתחיל, ולמעלה תמשיך...
תלמיד חכם שלי. כמה דמעות שפכתי עליך? שתשמור על טהרת העיניים, על טהרת המחשבה, שתמית עצמך באוהלה של תורה, שלא תמוש ממנה כל ימי חייך. זה התקיים, מהר מדי ממה שחשבתי.
אשרינו שזכינו לבן כמוך! אהוב, מתוק, יקר לנו מכל!
זכינו להימנות על לגיונו של מלך, חיל אשר עליו לבצע את שליחותו, תפקידו, פה בעולם. עשינו את המוטל עלינו. העלינו עולה תמימה. אך אתה גם אבא, אבא רחמן שבוכה איתנו ודומע! שמרגיש אותנו ואוהב! שכואב לו שכואב לי, הרי גם אתה אבא!
קל מלא רחמים, אתה מקור הרחמים, ממך הם. תנחם אותנו אבא! תן לנו כוח לגדל עוד דורות ישרים מבורכים אשר יקדשו את שמך גם פה בעולם, לא רק שם...
אנו אוהבים לראות תוצאה למעשינו, לראות פה את הפרחים פורחים, אך אתה חשבת אחרת. קטפת אותו בתחילת הפריחה.
אז מה, נשנה תכניות? לא! נעשה ונשמע ונבכה ונאהב - אותך אבא!
אוהבים אותך, יהודה, מאוד.
סבו של יהודה, הרב יוסף אפלבוים, מוסיף ומתאר ל"כיכר השבת", כי השבת הראשונה בבית המשפחה בלי יהודה, היתה מטבע הדברים עצובה ביותר: "היה מאוד מאוד קשה, כל רגע נזכרו בכל צעד שלו, 'פה יהודה ישב, פה יהודה שיחק, פה הוא למד'. נורא".
"יהודה הנכד הגדול שלי, שבעוד חודשיים היה אמור לחגוג יום הולדת שבע, היה ילד צדיק מעל ומעבר לגיל שלו", מציין סבו. "הוא אהב מאוד ללמוד, גם בהפסקות בתלמוד תורה. הוא כל כך אהב את התורה, שהוא עשה לעצמו 'סדר' יומי של לימוד, לבד, כשהוא חזר לבית מהתלמוד תורה".
"ככה הוא למד כמעט 3 פעמים את כל החמישה חומשי תורה. הסימניה שלו עדיין מונחת בתוך פרשת עקב, לקראת סיום בפעם השלישית של כל החומשים", מסיים הסב הכאוב.
0 תגובות