ישראל במלחמהישראל במלחמה
התביעה נגד דרעי

פעילים נגד הגירוש בבית הדין: "פגשנו פליטים שראו את משפחתם טובעת"

שר הפנים אריה דרעי אמנם נעדר מהדיון, אולם הדיינים בבית הדין "הליכות עולם" אפשרו לד"ר אורי וייס שעתר נגד גירוש המסתננים להשמיע דברי רקע. "בדחילו ורחימו, אני פונה להציל עשוק מעושקו ולמנוע חילול השם" אמר וייס. פעילה בארגון סיוע סיפרה: "פגשתי פליטים שראו את משפחתם טובעת" (חדשות, בארץ)

ניסים פרץ | כיכר השבת |
וייס בבית הדין (באדיבות המצלם)

התביעה נגד גירוש המסתננים: בתחילת השבוע (שני) אמור היה להיפתח בבית הדין "הליכות עולם" בירושלים הדיון בתביעה שהגיש ד"ר אורי וייס נגד שר הפנים אריה דרעי בניסיון לעצור את גירוש המסתננים מישראל. שר הפנים לא התייצב לדיון בטענה כי לא קיבל הזמנה אליו, מה שמנע מהדיינים לדון בתביעה. למרות זאת, הדיינים אפשרו לווייס ולפעילים נוספים להשמיע דברי רקע והסבר בנושא.

עוד בנושא:

היעדרותו של דרעי נומקה בכך שלכאורה לא קיבל הזמנה לדיון, אולם יום לאחר מכן שלח היועץ המשפטי של משרד הפנים עו"ד יהודה זמרת הודעה לבית הדין, בה הוא מסביר כי השר לא מנהל הליכים משפטיים בבתי דין קהילתיים שאינם מוסמכים: "בהתאם לכללים הנהוגים על ידי המדינה, אין גורמי המדינה, נושאי המשרה ועובדיה מנהלים הליכים משפטיים - אלא בפני בתי משפט ובתי דין המוסמכים על פי חוק".

היועץ המשפטי של משרד הפנים: לא מנהלים הליכים משפטיים מול בתי דין לא מוסמכים כחוק (סריקה)

"אני, בדחילו ורחימו, פונה להציל עשוק מעושקו ולמנוע הוצאת שם רע מעם ישראל וחילול השם", פתח ד"ר וייס את דברי ההסבר שהדיינים אפשרו לו ולחבריו למסור למרות היעדרות דרעי, "אנשים נשלחים לרואנדה בעל כורחם ועד שיאמרו רוצה אני". לדבריו: "גם אם זה מרצונם, אדם אינו רשאי לאבד עצמו לדעת. מצוות שפיכות דמים חלה גם על בן נח וכופים טיפול רפואי על מי שמסרב לטפל בעצמו, השליח המטפל רשאי לגבות הוצאות, ק"ו שאין לשלוח אותם לפיקוח נפש. ההסכמה שלהם לצאת מכאן ניתנה במירמות. שמים אותם בבית השבי וכך יבזו את שם ישראל בין האומות. מוציאים שם רע לעם ישראל".

בשלב זה, ניסה אחד הדיינים להבין מה הסכנה בהחזרת הפליטים לרואנדה, ווייס הסביר: "הם נלקחים למלון ברואנדה, הם מגיעים עם הרבה כסף ונשדדים מכספם ומסמכיהם. אם לרבי טרפון היה אסור לירד מהחמור במקום ליסטים, קל וחומר כאן. הליסטים מגרשים אותם משם".

לשאלת הדיין אם האזרחים שמתגוררים ברואנדה לא בסכנה גם הם, השיב פרופ' יאיר אורון: "גרים שם 8 מיליון, הפליטים מקבלים 3,500 דולר ואסור להם להיות שם יותר ממספר ימים. הם עוברים לאוגנדה, נשדדים, הרבה נרצחים בגבול ובלוב. זו תופת, אם הם יגיעו לחוף הים, לוקחים אותם בסירות ורבות מהן טובעות. יש עדויות מצמררות, זה סחר בבני אדם, הם לא תושבים שם, הם היו באוגנדה או אריתריאה. יש הסכם לישראל עם רואנדה: ישראל משלמת לרואנדה 5,000 דולר לראש".

"פליטים מעונים ונמכרים כעבדים בשוק לצרכי כופר"

סיגל קוק אביבי, ממובילות המאבק נגד גירוש המסתננים, סיפרה לדיינים כי בישראל ישנם כרגע 35,000 פליטים, 27,000 מהם אריתריאים והנוספים מסודן. "האו"ם מכיר בכך שאריתריאה מפרה זכויות אדם ושבדרפור וסודן יש רצח עם, לכן לא מחזירים אותם לשם, אלא למדינה שלישית כמו רואנדה ואוגנדה. ההסכם מוסתר, המדינה לא חושפת אותו, וכ-4,000 גורשו בינתיים".

הפגנת פליטים נגד הגירוש, בחודש שעבר (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

לדבריה, בנסיעה שקיימה עם חבריה הפעילים בנושא לאזור, הם גילו מאות עדויות לפיהן לרואנדה יש אינטרס שלא להשאיר את הפליטים בשטחה, "פליטים שמגיעים מישראל מגורשים תוך 48 שעות. נציגי משטר לוקחים את ניירותיהם והם באותו רגע "אדם בלי שם" שנתונים לחסדי המבריחים, לכן מסננים אותם לאוגנדה". גם באוגנדה, לטענתה, מגרשים את הפליטים, והם נתונים לאיומים ולמעשי שוד מצד שוטרים, "הם מגורשים למסע פליטות מסוכן מרואנדה לאוגנדה ולדרום סודן, וחלקם נרצחים בגלל כספם".

הסכנה הגדולה, לדבריה, נוסעת מהמסע שנאלצים הפליטים לעבור: "המסע דרך סהרה מסוכן, הם מתים מדעאש ועוד מתים מצמא ורעב ואלפים נקברים שם. המחסנים בלוב משתמשים בהם, הם מעונים ומתים מרעב. בסוף התהליך הם מועלים לספינות ונשלחים לאירופה. 5,000 טבעו בים בשנה שעברה". וזה לא נגמר בכך, לדבריה, גם באירופה נמשך מסע הפליטות: "האיחוד האירופי סגר שערים ושילם מליונים, כרגע בטריפולי פליטים מעונים ונמכרים בשוק כעבדים לצורך כופר, מדובר בעדות מדוייקת".

יעל עגור, פעילה מוכרת גם היא במאבק נגד גירוש הפליטים, הסבירה לדיינים כי מ-2017 לא נכנסים פליטים חדשים לישראל. הדיין שאל אם לא יגרמו בעיות דמוגרפיות ממצב שבו לפליטים יהיה יותר מדי טוב בישראל ו"יבואו המונים", ועגור השיבה: "המדינה בנתה גדר, ויש מוצבים מצרים שמונעים כניסה. יורים בכל מי שמנסה לחצות את הגבול לישראל".

אריה דרעי, לא הגיע לדיון (צילום: פלאש 90)

"הם עובדים ומשלמים מיסים" אמרה סיגל קוק אביבי, "המדינה חייבת להם הרבה כסף, הם שוטפי כלים פה וחלקם משכילים. הם לא באו במטרה לעבוד אלא להציל חייהם. רובם נוצרים אדוקים ואינם מבקשים להחליף אותנו אלא מודעים לקדושת הארץ. תפקיד היהדות לתת הגנה לגר, לא ייתכן שנסרב". ליאור בירגר, עובדת סוציאלית הפעילה בארגון סיוע לפליטים, סיפרה כי פגשה בגרמניה פליטים שעברו את המסע וראו את משפחתם טובעת. "יכולנו להציל חייהם, דינם על כתפינו. לא נתנו להם מענה זמני עד יעבור זעם".

"מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה", אמר וייס לדיינים, "אל תסגיר עבד לאדוניו, צריכים לחשב מצוה כנגד הפסדה. זה לא בן סורר ומורה שלא היה ולא יהיה, למה נסגור הדלת בעד המצוה". בהמשך, ניסה וייס לבקש מהדיינים להוציא פסק זמני שאוסר עד הגירוש עד לקיום דיון: "אמנם יש כלל 'שמוע בין אחיכם', אך זה לא במקרה של פיקוח נפש" טען, אולם בית הדין סירב: "אתה יכול להוציא צו מניעה בבית משפט, צו שלנו לא יחייב את המדינה, מקסימום את השר דרעי שצריך להשמע לתורה".

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר