טור אישי

יום השואה? לא בכ"ז ניסן! // מרדכי וינשטוק

ההצטרפות החרדית לעדר הכללי בבחירת כ"ז ניסן דווקא כיום הזכרון לשואה, היא מעשה נואל וחסר מחשבה שראוי לו להיעקר מן הפרהסיה החרדית ויפה שעה אחת קודם (חרדים)

עומדים בצפירת יום השואה בתל אביב (צילום: מרים אלסטר - פלאש 90)

שוב הגיע יום השואה ושוב התקשורת מלאה בסיפורי שואה וגבורה מעוררי השראה וכאב, לצד המשפטים הנבובים הקבועים כמו "לעולם לא עוד" ודומיהם שאין מאחוריהם שום כיסוי אפשרי.

באתר זה התקיים בתחילת השבוע הנוכחי ויכוח נוקב לגבי העמדה החרדית בנוגע לעמידה בצפירה, אבל דומה שיום השואה מזמן פשט לו בפרהסיה החרדית אם באתרי המדיה, ואם בציוצים ופוסטים ברשתות החברתיות, כאשר העמדה החרדית הוותיקה שביקשה להתעלם באופן מוחלט מיום זה כיום הזכרון לשואה, הולכת ונשכחת. זו לא רק עמידה בצפירה או לא, אלא עצם בחירת היום הנוכחי כיום השואה ובעיקר ההתרסה הטמונה בזכרון 'הגבורה'.

נזכיר: על פי ההלכה אין לקיים הספדים בכל חודש ניסן, ובכלל זה לא נכון לקבוע יום אבל בחודש זה. ואכן הרבנות הראשית קבעה בשעתו את יום עשרה בטבת כ'יום הקדיש הכללי', והיו מגדולי ישראל (בהם כ"ק האדמו"ר מהר"ש מבאבוב ומרן הגר"ש וואזנר זכר צדיקים לברכה) שאף חיברו קינות מיוחדות על חורבן רבבות הקהילות ורצח מיליוני הקדושים, במטרה לאומרן ביום האבל שנקבע בידי חז"ל: תשעה באב. ואילו בחצר הקודש בעלזא נקבע על ידי כ"ק האדמו"ר שליט"א לומר קינה מיוחדת לזכר קדושי השואה ביום כ' סיון - אף הוא מימי האבל הוותיקים במסורת עם ישראל, הזוכרת גם את החורבנות העתיקים של מסעות הצלב ופרעות ת"ח ות"ט.

אלא שמייסדי המדינה חיפשו תאריך נוח ולא פחות מכך אתוס מכונן. אלו כידוע בזו לכל המיליונים שלא עלה בידם להתקומם וצעדו כ"צאן לטבח" ומצאו את נקודת הגבורה דווקא במרד גטו וורשה, שכידוע הודבר למרבה הצער בהצלחה נאצית מלאה, והביא לרציחתם של אלפי יהודים שיתכן ויכולים היו להינצל אילולא המרד.

הגבורה הזו אפוא היא לא הגבורה היהודית של מי שנאבקו בכל כוחם לקיים חיים יהודים פעילים בגטאות ובמחנות ההריגה, היא איננה הגבורה היהודית של מי שצעדו אל המוקד כשזעקת "שמע ישראל" על שפתותיהם, היא גם לא זכרון הגבורה של כל הרבבות שבחרו לעקור את עצמם מחיי הנוחות בארצות הגולה ולעלות לארץ ישראל מבעוד מועד כשהם מצילים אחריהם דורות על דורות של צאצאים. היא כן גבורת ההתקוממות במרד שנוי במחלוקת, ובעצם מהווה סטירת לחי בפרצופם של כל העקודים על קידוש השם שלא עלה בידם להתקומם כנגד מרצחיהם השטניים.

אחת משש הזכירות התמידיות היא "זכור את אשר עשה לך עמלק" ואין ספק שזכירת מעשיו של עמלק הנאצי נכללת באותה זכרון שראוי לו לעלות באופן יום-יומי, כמו גם זכרון קבוע ורציף של הגבורה היהודית האמיתית לכל אורך ימי השואה. לעומת זאת ההצטרפות החרדית לעדר הכללי בבחירת כ"ז ניסן דווקא כיום הזכרון לשואה, היא מעשה נואל וחסר מחשבה שראוי לו להיעקר מן הפרהסיה החרדית ויפה שעה אחת קודם.

  • הכותב משמש עורך אחראי של העיתון 'בקהילה'

האם הכתבה עניינה אותך?

כן (100%)

לא (0%)

הצטרפו עכשיו לקבוצת העידכונים של כיכר השבת

תוכן שאסור לפספס:

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

40
השתבשה עליהם דעתם מרוב "ישראליות".
אבי
39
(נשלח באמצעות כיכר השבת בסלולרי)
ללא שם
38
"הרימה ידיים" בנושא הזה וטוב שכך, מהסיבה הפשוטה- לא צריך על כל דבר להתנגד ולהתעקש, וטוב שהבינו את זה. תראה -בניסן אכן אסור להתענות. אבל יש בו אלמנט של אבלות על תלמידי ר' עקיבא, אף על פי שאלה ימי שמחה בגלל ספירת העומר- ואז שמגיעים ליום העצמאות פתאום אומרים "אלה ימי אבלות" (כי זה כבר לא ניסן) בקיצור-
ארז
חילונים לאביהם שבשמים אם אתה לא מתאים אתה יכול לתרום להידברות שמצילה רבבות יהודים, וכן ערכים לב לאחים, חב"ד ברסלב ועוד ועוד
א
37
ודרך אגב, שום שנאה לשונה כפי שניתן כאן. (נשלח באמצעות כיכר השבת בסלולרי)
רות
36
נקודה מעניינת בהחלט.
מעניין
35
השואה היא כשלון להנהגה החרדית וחמור מכך הוכחת נכונותה של הציונות הכפרנית. זו הסיבה שהחרדים מנסים להתעלם בכח מיום השואה יום הזכרון ויום העצמאות.הם לא ישתפו פעולה עם מה שנראה כסטירה מצלצלת לאידיאולוגיה החרדית הנבובה שהולכת מדחי לדחי מאז שהעולם החל לשנות פניו עם עידן ההשכלה המערבית. אף אחד בעולם לא סו
אבי
השואה היום הציבור החרדי מולך הכיפה בכל מקום הוא גדל בכמות ובאיכות, למשל באמריקה כל החילונים מתבוללים ואחוז החרדי גובר וגובר, פעם היתה נשירה 'אידואלגית' ולא היה מושג חזרה בתשובה היום ב"ה יש ריבוי של חוזרים בתפילה לד' שכן ירבו. וכן פעם היו דברים שלא הבינו מה התורה אומרת עד שהמדע הגיע והסביר למשל מספר
א
דווקא בתלמוד כתוב שכדור הארץ שטוח וכך חשבו חז"ל בהתאם למדע הלקוי שהיה בזמנם..
אשר
קשקשו ושהגיעו לארגוני החזרה בתשובה ושאלו את כל השאלות שלך.. וגרדו מהקיר עוד שאלות והתקשרו ללפיד שייתן להם עוד שאלות וגם לרזי ברקאי וגם לשופש אהרן ברק וגם להיסטוריונים וגם לארכאולוגים וגם למומחי נפש ודתות וחלומות, וכשראו שאין ברירה היו גיבורים וחזרו בתשובה ודפקו את ראשם בצער מדוע החינוך החילוני והתקש
א
34
מי אתה שתשפוט את הקדושים שמרדו בגטו וארשה? אתה לא יותר טוב מהציונים שאתה יורד עליהם. חצוף. (נשלח באמצעות כיכר השבת בסלולרי)
יהודי
אחרי השואה היו צדיקים ששאלו רבנים האם זה נכון שהצילו עצמם על חשבון אחרים, ואם זה אסור מה הם צריכים לעשות.. בטח לשפוט!, לא לדון לומר להם רשעים חלילה, אבל להבין אם הם צדקו או לא בברכה רבה ואל תכעס זה אף פעם לא טוב.
א
33
מסכים בהחלט אל לנו להגרר אחרי מנהגי הרשעים אלא "כל דבריהם תסתור"
ישר כח
32
ברעיון אתה צודק אבל המציאות מוכיחה שבי' בטבת אף אחד לא זוכר את זה ואין מה לעשות אנחנו חיים במדינה שקבעה תתאריך ולבוא ולהתעלם ולהגיד אותנו זה לא מעניין זה גסות רוח ולא יקרה כלום שגם אנחנו נזכור קצת תקדושים!
מוטי
אם הענין לחזור בתשובה, אנחנו החרדים ראשונים להיות שם, אם לומר שאנחנו נלחם על זכותנו, אף אחד לא צריך להגיד את זה אומרים את זה פה כל יום מקום המדינה. בסדר? בברכה רבה ובאהבה.
א
31
והוברר שהוא עומד לחיסול תוך זמן קצר, לכן דברי הכותב שמרד "הביא לרציחתם של אלפי יהודים שיתכן ויכולים היו להינצל אילולא המרד" אינם מדוייקים בלשן המעטה. אפשר לומר כך לגבי מרידות במקומות אחרים, אבל לא לגבי גטו וורשה.
וורשה

אולי גם יעניין אותך:

עוד בחדשות חרדים: